לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הכנסת התפזרה כחודש וחצי בלבד אחרי שנבחרה.
עפ"י החוק, לאחר הבחירות ראשי הסיעות בכנסת ממליצים לנשיא המדינה על מועמד מבין חברי הכנסת להטיל עליו את מלאכת הקמת הממשלה החדשה והרכבת קואליציה בת 61 חברי כנסת לפחות שתתמוך בממשלה. הנשיא מטיל את המשימה על המועמד שקיבל את מירב ההמלצות ושנראה שיש לו הסיכוי הגבוה ביותר להצליח להרכיב ממשלה. לרשות המועמד שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא עומדים 28 יום לטובת המשימה, ואם לאחר שהם חלפו הוא טרם הצליח להרכיב ממשלה – הנשיא יכול לתת הארכה של 14 ימים נוספים. אם גם לאחר הארכה זו חבר הכנסת שהוטלה עליו המשימה לא מצליח להרכיב ממשלה – על הנשיא להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר.
לאחר הבחירות לכנסת ה-21 הטיל נשיא המדינה את משימת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר 28 יום, לא הצליח נתניהו להרכיב ממשלה וקיבל מהנשיא ארכה של 14 יום נספים. גם לאחר 14 יום אלה הוא לא הצליח במשימה. עפ"י החוק, בשלב זה אמור היה הנשיא להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר – אולם בשעת לילה מאוחרת, עם פקיעת המנדט של נתניהו – הצביעה הכנסת על פיזורה. רוב חברי הכנסת הצביעו בעד והכנסת התפזרה – בצעד חסר תקדים.
התנועה לאיכות השלטון פנתה לחברי הכנסת והפצירה בהם שלא לפזר את הכנסת שרק נבחרה, ולאפשר למהלך החוקי להתבצע – הטלת משימת הקמת הממשלה ע"י הנשיא על חבר כנסת אחר.
פיזור הכנסת שרק נבחרה, בלי לאפשר הקמת ממשלה כפי שמורה החוק, מהווה פגיעה קשה באמון הציבור, בהליך הדמוקרטי וכן במהלך של בזבוז כספים שעפ"י ההערכות יעלו למשק כ-2.5 מיליארד ₪.
אם אי-ההצלחה להקים ממשלה לא מספיקה, ופיזור כנסת שזה עתה לא נבחרה לא מספיקה – גם כאן הסאגה לא נגמרה. מספר שבועות לאחר פיזור הכנסת פורסם בתקשורת שישנה יוזמה לביטול פיזור הכנסת. היוזמה הזו, אם הייתה עוברת, הייתה מהווה תקדים נוסף – ביטול בחירות במדינת ישראל.
הנקודה המשפטית לא הובהרה די צרכה וכלל לא היה ברור אם הדבר אפשרי מבחינה חוקית וחוקתית. נראה שהדבר לא ממש הפריע למספר חברי כנסת, ובהם אף יו"ר הכנסת עצמו – לתמוך ביוזמה. מדובר בחברי כנסת שבעצמם הצביעו בעד פיזור הכנסת – ולפתע גילו שהם בעצם נגד הפיזור.
אנחנו בתנועה לאיכות השלטון הבהרנו לחברי הכנסת שאם אכן יצליחו לבטל את פיזור הכנסת – המנדט להקמת הממשלה חייב להיות מוטל ע"י הנשיא על חבר כנסת שלא כשל במשימת הרכבת הממשלה – כלומר חבר כנסת שאינו בנימין נתניהו.
כל הסאגה נראית כאילו היא לקוחה ממערכון. חברי הכנסת הפכו את ההליך הדמוקרטי לבדיחה, ויתרו לחלוטין על אמון הציבור והאינטרס הציבורי, לא נרתעו מלבזבז כספים רבים ללא צורך – והכל מצרכים פוליטיים ואישיים צרים בלבד, בלי לספור את הציבור שהכניס אותם לכנסת.
