אגף אסטרטגיה

האגף אחראי לפיתוח תוכנית אסטרטגית רב־שנתית הכוללת חזון, יעדים מדידים ודרכי פעולה לחיזוק ההשפעה הציבורית והמשפטית של התנועה. במסגרת זו נבחנים סיכונים והזדמנויות, ומעוצבת מפת דרכים רב־תחומית שמגדירה את סדרי העדיפויות הלאומיים של התנועה לטווח הארוך.

אגף האסטרטגיה מוביל פעילות מחקרית מקיפה הכוללת איסוף וניתוח מידע, זיהוי מגמות פוליטיות, משפטיות וחברתיות, והפקת תובנות התורמות לעיצוב מדיניות ולתכנון מהלכים עתידיים. האגף מקדם כתיבת ניירות עמדה ומחקרים כמותניים ואיכותניים התומכים בזרועות המשפטיות והציבוריות של התנועה.

במרכז פעילותו של האגף עומדת היוזמה לקידום כינון חוקה למדינת ישראל במסגרת פרויקט “חוקה למולדת”, המבוססת על ערכי מגילת העצמאות. במסגרת זו עוסק האגף בכתיבת מסמך חוקתי חדש, לצד מחקר וניתוח משפטי, היסטורי ואקדמי של הרעיון החוקתי, כמו גם בהטמעת הרעיון בקרב הציבור הרחב.

“חוקה למולדת” הוא פרויקט הדגל האסטרטגי של התנועה למען איכות השלטון, שמטרתו לגבש ולהציע חוקה למדינת ישראל – חוקה שתעגן את זהותה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המושתתת על ערכי הכרזת העצמאות.

מדינת ישראל מתקיימת קרוב לשמונה עשורים ללא חוקה, כאשר יסודותיה הבסיסיים ביותר נותרים חשופים לשינויים ולפגיעות. מצב זה הוא תוצאה של תאונה חוקתית היסטורית. על אף שבהכרזת העצמאות נקבע בבירור כי על האספה המכוננת שתקום לכונן חוקה למדינה, החליטה האספה להפוך את עצמה לכנסת ישראל הראשונה ולא מילאה את חובתה, מעלה בתפקידה ולא השלימה מלאכה זו.

תחת זאת, התקבלה בכנסת בשנת 1950 בצל מחלוקות פוליטיות “החלטת הררי”, שלפיה החוקה תיכתב “פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו”. החלטת הררי אמנם מנעה את גדיעתו של הפרויקט החוקתי הישראלי בראשיתו, אולם תוצאתה המצערת של החלטה זו היא שמאז ועד היום טרם הושלמה כתיבת החוקה הישראלית. יתרה מזאת, זהותה הבסיסית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית המושתתת על ערכי הכרזת העצמאות, טרם זכתה לעיגון חוקתי מפורש ומלא בידי הכנסת, כזהות המחייבת את כלל נבחרי הציבור ועובדי השירות הציבורי בפעולותיהם.

לא פחות חמור מכך, הכנסת מעולם לא קבעה מנגנון ייעודי לחקיקתם של חוקי היסוד ולתיקונם. מרבית חוקי היסוד כיום אינם משוריינים וניתן לשנותם באמצעות רוב רגיל של חברי כנסת, ללא צורך בהסכמה רחבה – דבר המאפשר שינוי תכוף של חוקי היסוד לטובת אינטרסים פוליטיים נקודתיים. כך, מאז תחילת חקיקת חוקי היסוד בשנת 1958 ועד לשנת 2023 שונו חוקי היסוד 140 פעמים. למעלה מ-30 מהתיקונים הללו התקבלו מאז 2013 בלבד – מספר גבוה באופן חריג בהשוואה למדינות אחרות. בארצות הברית, לדוגמה, תוקנה החוקה 27 פעמים בלבד במהלך למעלה מ-230 שנה, כאשר התיקון האחרון נעשה בשנת 1992.

הסכנות הטמונות בהיעדר חוקה אינן תיאורטיות. ההפיכה המשטרית המתחוללת בשנים האחרונות, והקרע החברתי העמוק שנוצר בעקבותיה, המחישו ביתר שאת את חומרת האיומים הנשקפים למבנה המשטר הדמוקרטי ויסודותיו, כמו גם להמשך קיומה של המדינה כדמוקרטיה ליברלית בהיעדר מסגרת חוקתית ברורה. ניסיונותיה החוזרים ונשנים של הממשלה לשנות את חוקי היסוד במטרה לפגוע בעיקרון הפרדת הרשויות, להחליש את שומרי הסף ולבטל את מנגנוני האיזונים והבלמים שנועדו לרסן את הממשלה, מדגישים את הצורך הקריטי בהגנה חוקתית איתנה על כללי המשחק הדמוקרטיים ועל ערכי היסוד של המדינה.

לנוכח זאת, התנועה למען איכות השלטון פועלת לקידום חוקה יציבה ומשוריינת שתקבע כללי משחק ברורים. חוקה זו תעגן את עקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תקבע את שיטת המשטר ושיטת הבחירות, את נורמות ההתנהגות המחייבות נבחרי הציבור, ואת זכויות האדם והאזרח. מדובר במהלך שנועד להבטיח את קיומו של החזון הלאומי המשותף המשתקף בהכרזת העצמאות.

האגף פועל לחיזוק מעורבות הציבור ולשיתופי פעולה עם ארגוני חברה אזרחית, מוסדות אקדמיים וגורמים בינלאומיים. באמצעות מהלכים אלה הוא מעמיק את המודעות הציבורית לנושאים דמוקרטיים מהותיים, ומחזק את ההשפעה של התנועה בזירה האזרחית והחברתית.

אגף האסטרטגיה מהווה חוליה מקשרת בין כלל אגפי התנועה – בין המחקר, גיבוש המדיניות והפעולה הציבורית. שילוב זה מאפשר לתנועה לאיכות השלטון לפעול ביעילות, בתכנון ארוך טווח ובחזון ברור לטובת החברה הישראלית כולה.