*התנועה לאיכות השלטון הגישה לבג»ץ בקשה דחופה להקפאת מינויו של רומן גופמן לראש המוסד*

*עו»ד ד»ר אליעד שרגא: «הפגמים החמורים בטוהר המידות של האלוף גופמן לא רק שלא טופלו במסגרת הבדיקה הנוספת — חלקם אף התחדדו לאור החומרים והעדויות שהונחו בפני הוועדה»*

התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (27.5.2026) לבית המשפט העליון בקשה דחופה לצו ביניים שיורה על הקפאת מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, ועל מינוי ממלא מקום או לחלופין הארכת כהונתו של ראש המוסד המכהן דדי ברנע, וזאת עד להכרעה בעתירה.

הבקשה הוגשה לאחר עיון בחוות הדעת המשלימה של הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שהוגשה אמש (26.5.2026), בעקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 19.5.2026 שקבעה כי עבודת הוועדה «לקתה בחסר», בין היתר באי-חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות של גורמים מעורבים. בעקבות ההחלטה, התכנסה הוועדה לשני דיונים נוספים בימים 21.5.2026 ו-24.5.2026, שבמסגרתם הופיע לראשונה אורי אלמקייס, וכן תא»ל ג’, רס»ן צ’ והאלוף גופמן עצמו, ונמסר לעיונה גם קובץ בן 511 עמודים של תכתובות ווטסאפ בין אלמקייס לרס»ן צ’ משנת 2022 – חומר שלא היה בפני הוועדה בעת מתן חוות דעתה המקורית.

בחוות הדעת המשלימה נחשפה מחלוקת חריפה בתוך הוועדה: שלושת חברי דעת הרוב נותרו בעמדתם כי לא נפל דופי בטוהר המידות של האלוף גופמן, ואף «התחזקו» בה. לעומת זאת, יו»ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, נותר איתן בעמדתו כי נפלו פגמים משמעותיים בטוהר המידות של גופמן, ואף קבע כי בחוות הדעת של הרוב ובנספחיה נכללו «דברים בלתי מדויקים». יו»ר הוועדה עמד על הצורך בבדיקה נוספת על ידי גורם צבאי מקצועי, בפרט לבחינת סיווגן הביטחוני של תכתובות הווטסאפ שהוגשו לראשונה לוועדה.

התנועה טוענת בפנייתה כי הפגמים החמורים בטוהר המידות של גופמן לא נרפאו במסגרת הבדיקה הנוספת, ולמעשה חלקם אף התחדדו. מהתצהיר של תא»ל ג’ ומזיכרון הדברים שצורף אליו עולה כי גופמן נשאל באופן ישיר ומפורש על ידי גורמי צה»ל המוסמכים האם ידוע לו על קשר של גורם באוגדה שעליה פיקד לערוצי טלגרם – ולכך השיב בשלילה. תשובה זו עומדת בסתירה לקביעת הוועדה פה אחד כי גופמן הכיר את הפעלת הבלוגר, ובפרט את ביצועה באמצעות ערוץ טלגרם. כפי שקבע יו»ר הוועדה גרוניס, גופמן «לא השיב תשובה מדויקת, וזה תיאור עדין». התוצאה הקשה של תשובתו השלילית הייתה שאלמקייס נעצר ונחקר מבלי שחוקריו ידעו שהוא פעל במסגרת מבצע השפעה שאושר בידי גורמים בצה»ל.

פגם נוסף שמדגישה התנועה הוא העובדה שהאלוף גופמן ידע על מעצרו של הבלוגר זמן קצר לאחר התרחשותו, אך חלפו כחודשיים וחצי עד שהוא הודיע לראשונה לגורם כלשהו כי הוא אישר את הפעלתו. הפעם הראשונה שבה עדכן בעניין הייתה רק לאחר שפקודו, רס»ן צור, זומן לחקירה. התנערות זו מאחריות בסיסית של מפקד בצה»ל לפעול להגנת מי שאישר להפעיל, וסכירת פיו במשך תקופה ארוכה בעוד אלמקייס במעצר ובחקירות קשות, עומדים בניגוד מובהק לערך היסוד «לא מפקירים פצועים בשטח» – ערך קריטי בתפקיד ראש המוסד, האחראי על ביטחונם של סוכנים הנשלחים מעבר לקווי האויב.

לצד הבקשה לצו ביניים, מבקשת התנועה מבית המשפט להורות למשיבים להעביר לעיונה את כלל החומרים שהונחו בפני הוועדה בעקבות החלטת בית המשפט מיום 19.5.2026, את הפרוטוקולים המלאים של הדיונים הנוספים, ופרפרזה של חומרים מסווגים שלא ניתן להעבירם – וזאת על מנת לאפשר הצגת עמדה שלמה על בסיס תשתית עובדתית מלאה. כן מצטרפת התנועה לעמדתו של יו»ר הוועדה גרוניס, לפיה יש להורות על השלמת הבחינה של תכתובות הווטסאפ בידי גורם צבאי מקצועי, תחת הכוונה ופיקוח של הוועדה.

*עו»ד ד»ר אליעד שרגא, יו»ר התנועה לאיכות השלטון:* «כשנשיא בית המשפט העליון בדימוס, ראש המוסד היוצא, היועצת המשפטית לממשלה והתנועה לאיכות השלטון — כולם מתנגדים למינוי — אסור לאפשר אותו. הפגמים בטוהר המידות לא רק שלא טופלו במסגרת הבדיקה הנוספת — חלקם אף התחדדו לאור החומרים והעדויות החדשות שהונחו בפני הוועדה. מי שלא השיב תשובה מדויקת לגורמים המוסמכים בצה»ל, ומי שסכר פיו במשך כחודשיים וחצי בעת שמי שאישר להפעיל היה במעצר ובחקירות קשות — אינו ראוי לעמוד בראש הארגון הביטחוני הרגיש ביותר במדינת ישראל. בית המשפט נדרש להוציא צו ביניים שיקפיא את המינוי עד להכרעה בעתירה. אסור לאפשר עובדות מוגמרות בשטח כשמתעוררות שאלות כה כבדות משקל ביחס לטוהר המידות של המועמד.»