בנייר עמדה זה, אנו ראשית מברכים על הרציונל העומד בבסיס תזכיר החוק, וכי אנו סבורים כי הגיעה העת לייצר האחדה בדינים החלים על גופים מוניציפאליים דומים, בשונה מהמצב הקיים, המייצר חוסר ודאות, אי-בהירות, סרבול וחוסר היעילות. וזאת לצד הפגיעה המתמשכת במאבק לחיזוק המנהל התקין, טוהר המידות ושלטון החוק ברשויות המקומיות.

ואולם, תזכיר החוק מבקש לעשות כן בצורה פשטנית, ולפיכך מייצר קשיים עיוניים ומעשיים משמעותיים, כאחד. ועל כן התנועה מתנגדת לקידומו בנוסחו הקיים.

בהמשך, עמדנו על כך כי ההסדר המוצע בתזכיר מחיל גזרה שווה מקום בו ישנו הכרח להבחנות. בתוך כך, מדובר בהטלת נטל כלכלי משמעותי, מבלי שנבחנה יכולתה של המועצה המקומית לשאת בו. לעמדת התנועה, מלכתחילה, סוגיית היציבות הכלכלית וכן השלטונית נדרשת להיות תנאי סף להפיכת המועצה המקומית לעירייה – שיקולים אשר אינם מקבלים מענה בתזכיר החוק. זאת ועוד, השינוי המוצע התזכיר מהווה שינוי מדיניות משמעותי לו לא ניתנו שום הסברים, ולפיכך לצד היעדר ההיגיון במהלך זה, ניתן לחשוב כי מדובר בתוצאה הנובעת אף משקילת שיקולים זרים.

כמו כן, מוצע בתזכיר החוק לתקן מספר חוקים אחרים, כך שהנציגות שקבועה בהם למועצות מקומיות תתבטל, ובמקום תגדל הנציגות של העיריות. כמובן שהתנגדנו גם לעניין זה, כי אין לו שום היגיון וגם התוצאה בפועל של תיקון מסוג הזה, כמו בכל הקשור לאספה הבוחרת את הרבנים הראשיים, היא על פני הדברים חיזוק מעמדה של מפלגת ש”ס ולכל הפחות של המפלגות החרדיות על פני זרמים אחרים של היהדות, לרבות מתונים יותר. כלומר יש חשש ממשי כי ביסוד התיקון עומדת מטרה זרה.