דורשים מראש הממשלה: לא לחוק הצרפתי, לא לחוק החסינות!
קראנו לרה"מ להודיע בפומבי, בפני העם כולו, שלא יפעל במהלך הקדנציה הקרובה, בכל ממשלה שתקום, לקידום תיקון חוק החסינות או החלת החוק הצרפתי. אנחנו קוראים לרה"מ שלא ישתמש בקואליציה או בכנסת בשביל לחוקק חקיקה פרסונאלית שתמנע את האפשרות להעמידו לדין, אם יחליט היועמ"ש להגיש כתבי אישום בעניינו. שאת חפותו יוכיח רה"מ בשימוע ובמשפט, אם יוחלט להעמידו לדין, ולא ישתמש לרעה בכוח שקיבל מהציבור. בשבועות האחרונים נשמעו אמירות מנבחרי ציבור שיש לקדם חוקים במטרה להעניק חסינות לרה"מ מפני העמדתו לדין בתקופת כהונתו. חוקים כמו תיקון חוק החסינות (תיקון שיקנה חסינות אוטומטית שבשביל להסיר אותה יצטרך לבקש היועמ"ש בקשה מיוחדת) או החוק הצרפתי (שמונע פתיחת הליך פלילי, גם נגד רה"מ מכהן, וייתכן שאפילו באופן רטרואקטיבי על חקירות שכבר נפתחו). חוקים כאלו יפגעו באופן חריף בעקרון שלטון החוק ויפגעו באמון הציבור בנבחרי הציבור, במערכת המשפט ואכיפת החוק. על רה"מ למנוע פגיעה שכזאת במשטר הדמוקרטי על פיו נבחר ובערכי הדמוקרטיה – זה הזמן להצהיר בפומבי, לעם ולשותפיך, לא תהיה שותף לחקיקה פרסונאלית.
דורשים לבטל את חברותו של נתן אשל בצוות המו"מ הקואליציוני
עפ"י פרסומים מינה רה"מ נתניהו את נתן אשל, ראש הסגל בלשכתו כרה"מ לשעבר, לחבר בצוות ניהול המו"מ הקואליציוני שלו ושל מפלגת הליכוד לממשלה ה-35. אנחנו חייבים להזכיר שלפני מספר שנים חתם אשל על הסדר טיעון בכתב האישום המשמעתי שהוגש נגדו, במסגרתו הודה בעבירות של פגיעה במשמעת בשירות המדינה ובהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, בהתייחס ליחסיו עם עובדת הכפופה לו, בדרך שאינה ראויה ואינה מקובלת בין ממונה לכפופה בשירות המדינה, תוך פגיעה בצנעת הפרט שלה וצילומה באופן בלתי מקובל באירועים שונים. במקביל, התחייב אשל כי יתפטר משירות המדינה וכי לא ישוב עוד לשירות המדינה. גם אם ניהול המו"מ הקואליציוני לא מוגדר כתפקיד בשירות המדינה, מדובר בהחלט בתפקיד ציבורי שאמון הציבור בו חשוב ביותר. למרות שהיועמ"ש טען שמשפטית אין בעיה במינוי, מינוי אדם שהודה בביצוע עבירות שכאלה לתפקיד הזה מעביר מסר ערכי שגוי שפוגע בקורבנות התקיפה המינית. שלחנו מכתב לראש הממשלה, היועמ"ש, ונציב השירות המדינה בדרישה לבטל את המינוי של אשל. כבר בבחירות לכנסת ה-20, ביקש רה"מ נתניהו למנות את אשל כחבר בצוות ניהול המו"מ הקואליציוני, אבל בעקבות מחאה ציבורית וסירוב ראשי מפלגות אחרים שלא יסכימו להשתתף במו"מ עם אשל, ויתר רה"מ על המינוי. תפקיד שכזה, תפקיד ציבורי בעל השפעה רבה על עתיד מדינת ישראל ותושביה דורש תנאי סף גבוהים ביותר שיבטיחו את אמון הציבור בשלטון.
מאבק ציבורי: לא לחקיקה אנטי-דמוקרטית – לא לחקיקה אנטי-דמוקרטית
אחרי הבחירות התחיל המו"מ הקואליציוני ובמסגרתו עלו שוב ושוב רעיונות לחקיקה אנטי-דמוקרטית: פסקת ההתגברות, החוק הצרפתי, חוק החסינות, פגיעה בשומרי הסף והפיכת תפקידם ל"משרת אמון" של הפוליטיקאים ועוד ועוד. החקיקה הזו לא רק עלולה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים וחשודים, אלא גם פוגעת פגיעה חמורה בכמה מהעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה: שוויון בפני החוק, עצמאות בתי המשפט, שלטון החוק ועוד. כמה מההצעות הן במהותן פרסונליות – נראה שהן נתפרו בדיוק למידותיו של ראש הממשלה ועל-מנת לשרת אותו, והן גם רטרואקטיביות; פתחנו במאבק ציבורי נרחב, אלפי ישראלים הצטרפו אלינו תוך ימים בודדים וחתמו על הדרישה מחברי הכנסת לא לתמוך בחקיקה הזאת. בנוסף יצאנו להפגנות יום-יומיות והמאבק שלנו לא יפסיק עד שהיוזמות המסוכנות האלה ירדו מהפרק.
פנינו ליועמ"ש: דורשים לפתוח חקירה פלילית נגד אפי נוה ואיילת שקד בפרשת המתפקדים
החודש התפרסמה ידיעה בגלי צה"ל, ולאחר מכן גם ב- "The Marker" כתבה שמתארת דיל לכאורה בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר, אפי נוה ומקורבים נוספים, של "תן וקח" – אפי נוה ומנכ"ל משרד עוה"ד המקורב לו ייפקדו מאות עובדים חדשים למפלגת הבית היהודי (מפלגתה הקודמת של השרה) ובתמורה תפעל שקד לשינוי תקנות הפרסום החלות על עו"ד באופן שייטיב עם פרסום המשרד. הסיפור הזה מעלה חשש כבד לביצוע עבירות פליליות – פנינו ליועמ"ש, פרקליט המדינה ומ"מ מפכ"ל המשטרה ודרשנו לפתוח בחקירה מיד. לפי הכתבה, נוה פעל יחד עם אותו מנכ"ל לפקוד למעלה מ-100 עובדים במשרד לטובת מפלגת "הבית היהודי", התפקדות שכללה הפעלת לחצים וכפייה, ואף הצעה לשלם את דמי ההתפקדות מטעם המשרד לאלו שסירבו לשלם מכיסם. הכל באישור מי שהיה העוזר של השרה שקד ותוך הנחיות מפורטות איך למלא את טפסי ההתפקדות כך שכל 100 העובדים ירשמו כנאמנים לשרה שקד. בתגובה מהמשרד כפי שהוצגה בכתבה, השרה ידעה על ההתפקדות ההמונית.
לא לביטול ועדת השקיפות
בעקבות ההחלטה לבטל את ועדת השקיפות בכנסת, פנינו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וליועמ"ש והבהרנו להם שמדובר בהחלטה פסולה שפוגעת פגיעה קשה ביותר באינטרס הציבורי. פעילותה של ועדת השקיפות בכנסת ה-20 תרמה רבות ליצירת שקיפות ולפרסום מידע ממשלתי לציבור. ישיבות הועדה והמידע שנחשף בהן, פורסמו לציבור בפרוטוקולים כתובים ותוך הסרטת הישיבות והעלאתן לאתר הכנסת. בזכות פעילות הועדה נחשפו ליקויים בפעילות הרשויות שהובילו לבחינת מבקר המדינה ואף נידונו בפומבי לראשונה דיונים בנושאים שהיו סגורים עד עתה לציבור. הוועדה קידמה רבות את זכות הציבור לדעת, את הביקורת הציבורית, את אמון הציבור ואת השקיפות – שתמיד הייתה ותמיד תהיה הדרך הטובה ביותר למנוע שחיתות. ההחלטה לבטל ועדה כה חשובה היא תמוהה. קשה שלא לחשוש שמי שמנסה לפגוע בשקיפות – יש לו מה להסתיר.
שלחנו לראשי המפלגות דרישות לקראת המו"מ הקואליציוני
עם פתיחת המו"מ הקואליציוני בין המפלגות, איגדנו מספר סוגיות חשובות שנמצאות, או שצריכות להימצא לדעתנו, על סדר היום הציבורי לנייר עמדה מפורט ששיגרנו לראשי כל המפלגות. בין הנושאים שהעלינו במסמך: הגנה על עצמאות שומרי הסף ועצמאות מערכת המשפט – שתפקודם העצמאי, הבלתי-תלוי והמקצועי חשוב ביותר לצורך התנהלות תקינה של מדינה דמוקרטית, ואסור להכפיפם לשיקולים פוליטיים; תיקון דיני תעמולת הבחירות כך שיתאימו למאה ה-21; חלוקת תיקי הממשלה וביזור סמכויות – לא יתכן שראש הממשלה ירכז בידו תיקים רבים כל-כך כפי שהיה בממשלה היוצאת, מה שמרכז בידו כוח עצום וגם פוגע בתפקוד משרדי הממשלה שלא באמת מקבלים שר במשרה מלאה; חוק הגיוס – שהגיע הזמן אחת ולתמיד לתקנו כך שיבטיח שוויון אמיתי בין אזרחי ישראל; התנגדות לחקיקה פרסונאלית ורטרואקטיבית – שפוגעות בעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה.