עו"ד סתיו לבנה להב, מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה: "ניהול דיונים
מקבילים וחופפים בהצעות חוק משטריות-עקרוניות מונע בפועל השתתפות ציבורית
אפקטיבית ופוגע בהליך החקיקה הדמוקרטי"
התנועה לאיכות השלטון, יחד עם תשעה ארגוני חברה אזרחית נוספים, פנו השבוע
ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בעניין קושי עקרוני ומערכתי הנובע
מהאופן שבו מנוהלים בעת האחרונה הליכי חקיקה בכנסת. לטענת הארגונים, קידום
מקביל ואף חופף של הצעות חוק בעלות אופי משטרי-עקרוני פוגע ביכולתו של הציבור
לקחת חלק ממשי בהליכי החקיקה, ומונע השתתפות ציבורית אפקטיבית בהצעות חוק
שנועדו לערוך שינויי עומק במבנה המשטר החוקתי והדמוקרטי של מדינת ישראל.
הצעות חוק בעלות השלכות חוקתיות ומשטריות רחבות מחייבות דיון ציבורי מעמיק,
השתתפות של מגוון קולות ובחינה ביקורתית רצינית של השלכותיהן. עם זאת, כאשר
הליכי החקיקה מתנהלים במקביל ובלוחות זמנים צפופים, נמנעת בפועל האפשרות לקיים
שיח ציבורי מושכל, וההליך הדמוקרטי נפגע.
הארגונים מציינים כי בכנסת הנוכחית, ובניגוד למקובל, הצעות חוק בעלות אופי
משטרי-עקרוני מקודמות בעיקרן כהצעות חוק פרטיות ולא בדרך המלך של חקיקה
ממשלתית. דרך קידום זו עוקפת מנגנונים מובנים של עבודת מטה ממשלתית ובחינה
מקצועית סדורה, ומביאה לכך ששינויים משטריים רחבי היקף מקודמים ללא מסגרת
כוללת וראייה מערכתית, תוך העברת נטל כבד במיוחד לפתחה של הכנסת.
הארגונים החתומים על המכתב — התנועה לאיכות השלטון, התנועה לחופש המידע, המרכז
הרפורמי לדת ולמדינה, זולת, דרכנו, אחים לנשק, איתך מעכי, בונות אלטרנטיבה,
מפגינות נוכחות והחזית הוורודה — טוענים כי מקביליות הדיונים בהצעות חוק
משטריות-עקרוניות, המתנהלים לעיתים במספר ועדות בו-זמנית ובלוחות זמנים חופפים
וצפופים במיוחד, שוללת בפועל מארגוני החברה האזרחית ומגורמים מקצועיים
וציבוריים נוספים אפשרות ריאלית להשתתפות אפקטיבית, סדורה ומעמיקה בהליכי
החקיקה. מצב זה אינו נובע מהיעדר רצון או היערכות מצד הארגונים, אלא ממגבלות
מובנות של משאבים, כוח אדם ויכולת מקצועית שאינן מאפשרות נוכחות אפקטיבית
במספר רב של הליכים מורכבים בו-זמנית.
לפיכך, הארגונים סבורים כי נדרשת בחינה מחודשת וגיבוש הנחיות ברורות באשר
לאופן קידומן של הצעות חוק משטריות-עקרוניות, ובכלל זה הנחיות ליושבי ראש
ועדות הכנסת, כך שיתאפשר לציבור ולארגוני החברה האזרחית לממש באופן ממשי את
זכותם — ואף חובתם הציבורית — להשתתף בהליכי חקיקה אלו. זאת, בין היתר,
באמצעות הימנעות מקידום מקביל וחופף של מספר רב של הצעות חוק
משטריות-עקרוניות, פריסת דיונים בלוחות זמנים סבירים, והבטחת אפשרות אמיתית
להשתתף בהליכי החקיקה אשר, בהצטברותם, מעצבים מחדש את מבנה המשטר החוקתי
והדמוקרטי של מדינת ישראל.
עו"ד סתיו לבנה להב, מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון: "חברנו
יחד שורה ארוכה של ארגוני חברה אזרחית ופנינו ליועמ"שית הכנסת כדי להבהיר עד
כמה הסוגיה הזו קריטית. הליך חקיקה תקין הוא תנאי יסוד לדמוקרטיה — וכאשר
הצעות חוק שמשנות מן היסוד את מבנה המשטר מקודמות בדרך שמונעת מהציבור להשתתף
בהן באופן אפקטיבי, אסור לשתוק. חשוב להדגיש: אין מדובר בביקורת על תוכנן של
הצעות החוק, אלא על האופן שבו הן מקודמות — באופן שפוגע בלב ההליך הדמוקרטי."
