עו"ד אורי הס, ראש האגף הכלכלי: "ראש הממשלה מפר באופן בוטה את הסדר ניגוד
העניינים המחייב אותו ומתערב בהסדרת שוק התקשורת בניגוד לדין"
התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (1.12.2025) דרישה דחופה ליועצת המשפטית
לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה ולפרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן, לפתוח בחקירה
פלילית מיידית כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד למרמה והפרת אמונים. הדרישה
מתבססת על חשדות כבדים כי ראש הממשלה מפר באופן בוטה את הסדר ניגוד העניינים
המחייב אותו, ומתערב בצורה בלתי חוקית בקידום חוק התקשורת (שידורים)
התשפ"ה-2025 ובהקמת ועדת כנסת ייעודית לדיון בו, למרות שהוא מנוע משפטית מכל
עיסוק בתחום התקשורת.
בעקבות הגשת כתב האישום נגד נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000 – שחלקם עוסק
במעורבות בלתי חוקית בשוק התקשורת – קבעה הנשיאה חיות (6.5.2020) כי כהונתו
כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שיקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו
בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק". בהתאם, נערך הסדר ניגוד עניינים מפורט
על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט (2.11.2020), הקובע כי
בנושאים רגולטוריים במשרד התקשורת יובאו הדברים לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
בית המשפט העליון קבע כי חוות דעת היועמ"ש מחייבת את ראש הממשלה, וראש הממשלה
עצמו אישר אמש בבקשת החנינה שהגיש לנשיא המדינה, כי הוא מנוע מעיסוק בסוגיות
התקשורת.
אף על פי כן, על פי פרסומים, ביום 25.11.2025 הורה ראש הממשלה נתניהו על הקמתה
של ועדת כנסת ייעודית חדשה בראשות ח"כ גלית דיסטאל אטבריאן, שתדון באופן
ייעודי בהצעת חוק התקשורת (שידורים). זאת, לאחר שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד
ביטן, שבסמכותה המסורתית נמצא תחום התקשורת, התעקש לקיים הליך חקיקה תקין.
הצעת החוק להקמת הועדה הייעודית אושרה היום בוועדת הכנסת בניגוד לעמדת היועצת
המשפטית לכנסת, שטענה כי מדובר ב"פגם שורשי" בהליך החקיקה. חשוב להדגיש: ככל
הידוע לתנועה, מעורבותו של ראש הממשלה בהקמת הוועדה ובקידום החוק לא הובאה
לידיעת היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד לדרישות הסדר ניגוד העניינים.
לפי סעיף 284 לחוק העונשין, עובד ציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת
אמונים הפוגע בציבור – דינו מאסר שלוש שנים. הפסיקה קבעה כי די בפגיעה באחד
מהערכים המוגנים – אמון הציבור, טוהר המידות או האינטרס הציבורי – כדי שתתקיים
העבירה. בעניינו, ראש הממשלה עושה שימוש במשאביו ומעמדו הציבורי לשם קידום חוק
תקשורת וועדה ייעודית, תוך שהוא מודע לכך שניגודי עניינו אוסרים עליו לעסוק
בסוגיות אלו. די באלו כדי לבסס חשד ממשי לפגיעה קשה באמון הציבור, בטוהר
המידות ובאינטרס הציבורי.
התנועה מזכירה כי לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, ברירת המחדל היא שכאשר
נודע למשטרה על ביצוע עבירה – עליה לפתוח בחקירה. בהתאם לסעיף 17 לחוק יסוד:
הממשלה ולהנחיות היועמ"ש, פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה מותנית בהסכמת
היועץ המשפטי לממשלה. התנועה דרשה מהיועצת המשפטית לממשלה ומפרקליט המדינה
להתייחס לדרישה בהקדם.
עו"ד אורי הס, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון:"אין זו הפעם הראשונה
שראש הממשלה מתעלם מהסדרי ניגוד עניינים, אך המקרה הנוכחי חמור במיוחד. ראש
ממשלה שמואשם במעורבות בלתי חוקית בשוק התקשורת, ממשיך להתערב באופן הסדרתו של
שוק זה בניגוד לדין. זוהי פגיעה קשה באמון הציבור ובטוהר המידות, ואסור לאפשר
מצב בו עובד ציבור, קל וחומר ראש הממשלה, מפר את החוק בצורה כה בוטה מבלי
שיישא בהשלכות."
