הרקע לסיפור: עובד בתאגיד עירוני שהמנהלת שלו ביקשה ממנו עזרה בהקלדת נתונים, בקשר למכרזים, ותוך כדי העבודה הוא החל לחשוש שהיא כבר פתחה את מעטפות הצעות המחיר שנשלחו, לפני ההערכה האיכותית של המשתתפים במכרז וזאת בניגוד גמור לכללים. האם הגיוני שהיא תכתיב איזה ניקוד לתת למציעים, על סמך שיחות טלפון שכביכול התבצעו עם הממליצים שלהם, למרות שהשיחות הללו לא בוצעו מעולם?
העובד שלא הסכים להיות שותף למרמה, פנה ודיווח למבקרת הפנים של החברה. ואז, כ"אות הערכה" על היושרה שלו, הוא הועבר לתפקיד זוטר יותר במשרד אחר, הוא החל לסבול ממידור ומהתנכלות בידי הממונים עליו, ואז גם נודע לו מגורמים פנימיים שהממונים מתכננים לזמן אותו לשימוע לפני פיטורים.
אותו עובד פנה למחלקת חושפי השחיתות שלנו, ומיד עם קבלת המקרה נכנסנו לטפל במקרה. כשהעובד פוטר, הגשנו בקשה דחופה למבקר המדינה להתערבות מידית. היום קיבלנו את הצו המרגש – הצלחנו לקבל צו הגנה זמני עבור העובד, צו שיאפשר לעובד להישאר בעבודה במהלך הבירור של המבקר את המקרה. זכינו לבשר לעובד שהוא יוחזר לעבודתו מיד, תוך שמירה על מעמדו כפי שהיה לפני הודעת הפיטורים. עכשיו ההליך בעניין צו ההגנה מתנהל כשהוא בפנים ולא בחוץ וכך יש סיכוי שנגיע לניצחון האמיתי – שחושף השחיתות יקבל הגנה בעבודה, ולא יהיה זה שישלם את המחיר ויצטרך לעזוב.