הישג חשוב – בעקבות העתירה שלנו בג"ץ קבע: נתניהו מחויב להסדר ניגוד העניינים – אסור לו להתערב בהחלטות על מערכת המשפט! מדובר בצעד קריטי: ההחלטה מוציאה מסמכותו של ראש הממשלה הנאשם בפלילים כל השפעה על מערכת אכיפת החוק או על המשפט שלו. ההחלטה מחייבת את נתניהו לקבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים מיוחד וחריג בהיקפו. זה בדיוק מה שאנחנו אומרים כבר חודשים: לא יכול להיות שנאשם בפלילים יעמוד בראשות הממשלה ויתערב במינויים ובהחלטות על מערכת אכיפת החוק, שאחראית על המשפט שלו עצמו!
הישג אדיר – בזכות העתירה שלנו: בג"ץ ביטל לפני הבחירות את סגירת השמיים בפני אזרחי ישראל. שופטי בג"ץ הזכירו לממשלה – שהמדינה היא של האזרחים ואי-אפשר פשוט להגיד לאזרחים שהם לא יכולים להיכנס למדינה של עצמם. אף מדינה דמוקרטית בעולם לא עשתה את זה – בטח ובטח שאסור לעשות את זה לפני בחירות. בטח ובטח שאסור לעשות את זה כשלא נבחנו חלופות אחרות – כמו בידוד ואכיפה רצינית שלו – שנציגי משרד הבריאות אמרו בדיון בעתירה שזו חלופה שהיא בסדר מבחינתם. עכשיו המדינה לא תוכל לסגור עוד את הגבול בפני אזרחי ישראל – ובמקום זו תצטרך לקחת אחריות, לעשות את העבודה שלה, ולדאוג שהם יוכלו לחזור תוך שמירה על הבריאות של כולם. זה ניצחון גדול וחשוב לדמוקרטיה הישראלית – לא ניתן לטרוק את הדלת בפני אזרחי המדינה. לא ניתן לפגוע בהליך הבחירות – קודש הקודשים של הדמוקרטיה; בנוסף לעתירה, גם פנינו ליועמ"ש בדרישה שיפתח בחקירה פלילית על התנהלותה של ועדת החריגים (שפעלה כשהשמיים היו סגורים ואישרה למקרים חריגים להיכנס לארץ), מתוך חשש של ממש שהוועדה נהגה בצורה מפלה תוך העדפת מקורבים. גם דרשנו שהוועדה תפעל בשקיפות ותפרסם את כל החלטותיה ונימוקיה לציבור.
בזכות העתירה שלנו בג"ץ הקפיא את המהלך של השר אמסלם שהיה עלול להקל על מינוי מקורבים – השר אמסלם החליט לבטל את "נבחרת הדירקטורים" – המאגר המכיל את פרטיהם של מאות אנשי מקצוע שעברו את המכרז של רשות החברות הממשלתיות ונמצאו מתאימים מקצועית לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות. השימוש במועמדים מקצועיים וראויים, שעברו את כל השלבים, במקום במינויים פוליטיים של מקורבים – החייה את השירות הציבורי. מאז השימוש הנבחרת הדירקטורים פחתו משמעותית מינויי המקורבים וחלה התייעלות עצומה בחברות הממשלתיות, שהצליחו להעלות בלמעלה מ-70% (!) את ההכנסות שלהן. אבל השר אמסלם כנראה לא מאוד אהב את הנבחרת הזו – למה לייעל את החברות הממשלתיות כשאפשר לסדר עבודה למקורבים? תוך חריגה מסמכות ובניגוד לעמדת היועמ"ש – אמסלם פשוט ביטל את הנבחרת. אנחנו עתרנו מיידית לבג"ץ ואתמול התקבל הישג אדיר בעתירה: בג"ץ קודם כל הקפיא את המהלך של השר אמסלם, ועכשיו המדינה תצטרך להסביר את עצמה ואת המהלך המוזר הזה לבית המשפט.
שומרים על טוהר הבחירות – נאבקים בתעמולה אסורה – כמו בכל מערכת בחירות גם במערכת הבחירות האחרונה ניטרנו כל הזמן את התעמולה שמפיצות המפלגות כדי לוודא שהן עומדות בכללים של טוהר הבחירות והחוק. ישנן אינספור דוגמאות, נביא רק מעטות מהן: הבאנו להסרת סרטוני תעמולה של הליכוד (סרטון אחד שעשה שימוש בילדים; סרטון נוסף של מירי רגב שעשה שימוש בבניין ציבורי של עירייה ואסנת מארק שעשתה שימוש בקופות החולים), כחול לבן (שעשתה שימוש בילדים), והגשנו עתירה נגד פרסומים של מפלגת ש"ס העושים שימוש בחיילי צה"ל. פנינו לרשות להגנת הפרטיות בנוגע לשימוש של מפלגות באפליקציית אלקטור – שכבר נקבע שמפרה את חוק הגנת הפרטיות; פנינו לשר האוצר בדרישה להבהרות בנוגע לחוק המענקים – בשל חשש לתעמולה אסורה; דרשנו חקירה של סגן השר פטין מולא – בשל הפרסומים שהתקיימו מגעים להתערבות חיצונית של גורם זר, הרשות הפלסטינית, בבחירות בישראל – לטובת הליכוד; פנינו למבקר המדינה ולוועדת הבחירות בנוגע לחובות המפלגות, ההלוואות שניתנו להן והשימוש בכספי מימון מפלגות; ועוד.
בערוץ 20 טוענים שפרשת הצוללות איננה אלא "עלילת דם". האמנם? העיתונאי אראל סגל פרסם בערוץ 20 עוד מתקפה על העתירה שהגשנו לבג״ץ בדרישה לחקור את פרשת הצוללות, כאשר הכותרת מכנה את הפרשה ״עלילת דם״. המתקפות החוזרות ונשנות על העתירה שלנו נעשות לרוב במודל קבוע, בכפוף לשלושה עקרונות פשוטים, וזה בולט במיוחד בפרסום הנוכחי: 1. לתקוף בזעם נתון שבכלל לא מופיע בעתירה ולהיכנס במהירות 100 קמ"ש בפרטים שממילא לא מאוזכרים אפילו במרומז בתצהירים שהוגשו לבג״ץ כחלק מהעתירה; 2. להתעלם מהעניין המרכזי שכן מופיע בעתירה ולעקוף את המידע החמור שמעלה חשד לפלילים ושאיתו אי אפשר להתמודד; 3. להציג לקוראים פרט חדש תוך הטעיה, כאילו הנה, נמצאה הוכחה שסותרת את העתירה; ככה זה נראה בפרסום הנוכחי: בשלב הראשון סגל וערוץ 20 מתייחסים בהרחבה ליוזמה ישראלית משנת 2013 לבצע עסקת רכש ספינות מדרום קוריאה. המתקפה יוצרת רושם כאילו לפי העתירה, העסקה הזו טורפדה מטעמים מושחתים. וזו, לדברי סגל, איננה אמת. זהו שקר גס, עליו נשפכות אינסוף מילים, כולל הוכחות נוגעות ללב. הבעיה היחידה שבעתירה אין בכלל טענה כזו. כלומר, אכן היתה יוזמה לבצע עסקה עם קוריאה. אבל היא בוטלה דווקא מטעמים מוצדקים, כמו למשל החובה לפרסם מכרז בינלאומי. העתירה מתארת את יוזמת הרכש מקוריאה כדי להדגיש את השלב שבו חיל הים סרב בתוקף לרכוש ספינות מתיסנקרופ; השלב הבא במתקפות על העתירה: אין בהן תיאור של הפרטים החמורים שמעלים חשד לפלילים. כך גם בפרסום בערוץ 20, שבו אין שום אזכור למכבש הלחצים שהפעילה לשכת ראש הממשלה כדי למנוע פרסום מכרז בינלאומי לרכש ספינות. זהו לב העניין שמגבש חשד לפלילים – כאשר במשך תקופה של קרוב לשנה נאלצו במשרד הביטחון לעמוד באומץ מול משרד ראש הממשלה, להדוף לחצים קשים, ולבסוף גם לנקוט בתחבולה יצירתית כדי להערים על נתניהו ואנשיו ולפרסם מכרז בינלאומי. ואחרי שהמכרז פורסם, נאלצו להדוף לחצים כבדים לבטל אותו. אבל איכשהו, כל זה לא מופיע במתקפות על העתירה, ואין אזכור למחיר המופקע שדרשה תיסנקרופ – מחיר שהתכווץ מאוד בשלב מסוים, רק אחרי ההתעקשות לפרסם מכרז. לא רק שכל זה לא נמצא, אלא יותר גרוע, הפרסום דווקא מנופף במחיר שהתכווץ – אבל בהפוך על הפוך: בניסיון ליצור רושם שהרכש לא הביא לבזבוז עתק של תקציבי ביטחון. כאילו המחיר המופקע התכווץ סתם כך, בלי סיבה; אבל החלק הכי משעשע הוא האחרון. זה שבו מתבצעת השתלה של פרטים, שכביכול מהווים הוכחה ניצחת שהעתירה איננה אלא ״עלילת דם״. אבל קודם, תזכורת קצרה: כל הסיפור הבזבזני הזה מתרחש כאשר צה״ל סובל מקיצוצים דרמטיים ומצוקת תקציב חריפה. עד כדי כך, שמבקר המדינה מפרסם שני דו״חות מיוחדים על ״פגיעה במוכנות צה״ל למלחמה בהינתן מסגרת תקציבית מופחתת״. בנסיבות האלו מפקדי כל החילות מבינים שאין כסף, לרבות מפקד חיל הים דאז רם רוטברג. זו אחת הסיבות שעם כניסתו לתפקיד הוא מוותר על דרישות מגלומניות, שצה״ל מסרב להן זמן רב, לרכוש ספינות ענק שהתחזוקה שלהן תעלה מיליארדים. כאשר כולם מבינים שאי אפשר לבזבז כסף, גם לפרויקט הזה נקבעת מסגרת תקציב ברורה: 400 מיליון דולר. זה הסכום לרכש 4 ספינות, ובהתאם חיל הים מבצע בדיקות ולקראת סוף 2013 קובע סופית מה יהיה הדגם המתאים למשימה: ספינות במשקל 1,200 טון; ניתן לקרוא את תגובת התנועה המלאה בפוסט מתאריך 22.3 בדף הפייסבוק של התנועה.
האם שרים בממשלה מקדמים תוכניות בעייתיות בתקופת הבחירות? פנינו לשר הפנים דרעי בנוגע למתווה חדש במסגרתו יתווסף תקציב שוטף לרשויות המקומיות כך שהרשות תממן לא רק את הקמת מבני הציבור, אלא גם את עלותם השוטפת בהיקפים משמעותיים; קידום המתווה החדש על רקע מערכת בחירות הוא בעייתי, שכן השכונה הראשונה שתיהנה מהמתווה היא תכנית קריית גת מערב, הצפויה לאכלס בעיקר אוכלוסייה חרדית המצביעה באופן מסורתי למפלגת ש"ס. יש חשש שמדובר בניסיון לקדם תכנית בזריזות ובניגוד להוראות חוק היסוד לטובת רווח פוליטי. על זה צריך להוסיף את המשמעויות התקציביות האדירות (רשויות נוספות יבקשו לערוך שינויים דומים גם הם), וכל זה כשהמדינה עדיין מתנהלת עם תקציב "המשכי"; עוד נושא שפנינו למשרד האוצר בנוגע אליו הוא מתן ההלוואה לחברת אל-על: "הלוואה מסוכנת ביותר שצפויה להיפרש לשנים רבות קדימה וקיים ספק רב ביחס לפירעונה בעתיד". זאת בנוסף על הבעייתיות שנובעת מהקשרים שיש לכאורה בין חברת אל-על למפלגת ש"ס; פנינו למשרד האוצר ולשר האוצר ישראל כ"ץ גם בנוגע לתוספת תקציבית של 71 מיליון ש"ח לפרויקט "הגל הירוק" באשדוד, שתוכננה להתבצע בסמוך לבחירות. זאת, בניגוד להחלטה קודמת שלא להעביר תקציבים נוספים לפרויקט הכושל והליקויים הרבים בו, שאף מפורטים בדו"ח חמור ביותר של מבקר המדינה. כל זה כשמהדינה נמצאת בגירעון משמעותי וכשהממשלה מתנהלת בתקציב "המשכי" כבר למעלה משנה; בעקבות הדיווחים על כך שמשרד האוצר מקדם את העברת הכספים לפני מועד הבחירות, קשה שלא לחשוש שהכספים נועדו לרצות את ראש העירייה, שהוא תומך בולט של הליכוד.
עוד על שולחן התנועה החודש: פנינו לראש הממשלה בדרישה למנות לאלתר שרים קבועים לכל המשרדים שכהונת השרים בהם פקעה בהמשך עתרנו לבג"ץ בעקבות אי-מינוי שר משפטים ◆ פנינו למשרד התחבורה בדרישה לקבל מידע על מינוי, שישנו חשש שנעשה ממניעים פוליטיים. האדם שהשרה רגב מבקשת למנות נעדר כל ניסיון בכל הקשור לתחבורה ותשתיות, והוא אף פעיל במפלגת הליכוד, מפלגתה של השרה ◆ פנינו ליועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעניין ההסכם שלכאורה נחתם בין ראש הממשלה ורעייתו ◆ פנינו בדחיפות לראש המוסד ודרשנו ממנו להבהיר שאין שחר לדברי נתניהו – ושאין בינו לבין נתניהו שום קשר פוליטי. לאחר פנייתנו ראש המוסד אכן הבהיר זאת. ◆ פנינו לשר גנץ בבקשה שיקדם תקנות המסדירות את השקיפות והרגולציה על האגודות העות'מאניות – לאחר שהסתיימה עבודת המטה על התקנות. האגודות העות'מאניות הן תאגידים ללא כוונות רווח המקדמים מטרות ציבורית, שהוקמו מכוח החוק העות'מאני אך אינן מחויבות בחוק העמותות – ולכן ללא סטנדרטים מינימליים של שקיפות ומנהל תקין. בין אגודות אלה ההסתדרות, קופות החולים ועוד. ◆ גם החודש המשכנו לקיים הפגנות המוניות כל שבוע והבאנו את המאבק בשחיתות לרחובות ◆ עתרנו לבג"ץ נגד דחיית החזר הלוואה של משרד הביטחון. משמעות הדחייה היא למעשה מעקף של מגבלות תקציב משרד הביטחון על ידי התקשרות בלתי חוקית עם תאגיד בנקאי פרטי, מה שמאפשר למשרד הביטחון להשתמש בכספי ההלוואה להגדלת הוצאותיו התקציביות ללא אישור ממשלתי – והכל כשהעלויות הן על הציבור. ◆ התקיים כנס איכות השלטון השנתי. בכנס השתתפו פעילים חברתיים, נבחרי ציבור, אנשי תקשורת, אקדמיה ועוד. בין השאר, מספר נבחרי ציבור יצאו בהתבטאויות משמעותיות במהלך הכנס. ח״כ לפיד אמר בכנס: ״שלטון החוק תחת התקפה עבריינית הממומנת מכסף זר״; ח״כ אלי אבידר אמר: ״הממשלה שהוקמה היא עסקת השוחד הפוליטי הגדולה בתולדות המדינה״; ח״כ אילת שקד אמרה: ״מדינת ישראל תחת הנהגת נתניהו איבדה את הריבונות בנגב לטובת כנופיות עבריינים״; ח״כ ניצן הורוביץ אמר בכנס: ״אם נתניהו ייבחר אלה יהיו הבחירות החופשיות האחרונות בישראל״.