פרשת הצוללות: ראש הממשלה בנט נפגש עם יו״ר התנועה ובכירים לשעבר במערכת הביטחון – ראש הממשלה, נפתלי בנט, נפגש בלשכת רה״מ עם יו״ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד ד"ר אליעד שרגא ובכירים לשעבר במערכת הביטחון ושמע מהם על הצורך החיוני להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות. בפגישה, שארכה כשעתיים, שמע רה״מ אודות הנושא ממקור ראשון. זו התפתחות חשובה ביותר – ואנחנו מאמינים שראש הממשלה הבין את חומרת האירועים. הפגישה הזו מגיעה אחרי סדרת מפגשים שערכנו יחד עם הבכירים במערכת הביטחון עם ראשי המפלגות ושרים שונים בממשלה ובהם שר החוץ לפיד, שר הביטחון גנץ, שר המשפטים סער, שר האוצר ליברמן ושר הבריאות הורוביץ. בפגישה השתתפו יו״ר התנועה עו"ד ד"ר אליעד שרגא, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, אלוף במיל׳ עמוס גלעד, אלוף במיל׳ עמוס מלכא, אלוף במיל׳ אילן בירן, אלוף במיל׳ גיורא איילנד ואלוף במיל׳ דן הראל. הבכירים פרטו בפני רה״מ את השתלשלות האירועים החמורים, כל אחד מראות מבטו ותפקידו, והציגו חזית אחידה וחד משמעית על חשיבות הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית עצמאית ובלתי תלויה לחקר הפרשה: ״אין שחיתות גדולה מזו, הייתה פה פגיעה מוכחת בביטחון המדינה״. יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא, שהוביל את המפגש ואת העתירה לבג״ץ בנושא אמר ביציאה מהפגישה: ״הפגישה התקיימה ברוח מאוד טובה וראש הממשלה אמר שילמד את הנושא לעומק. כל הקצוות נקשרו ואנו מקווים שבתקופה הקרובה תקום הוועדה, וכך יתחיל התיקון״.
דורשים שקיפות בפעילות הלוביסטים בממשלה – הלוביסטים והמאכערים הפועלים בממשלה הם החוט המקשר בין ההון לשלטון. הגיע הזמן שהיועמ״ש יפעל להסדיר, להשקיף ולהגביל את תופעת הלוביזם. בתקופה האחרונה החלו מספר שרים בממשלה להטיל מגבלות על פעילות לוביסטים מול צוותי משרדם: השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג פרסמה נהלים להסדרת היחסים בין עובדי המשרד לבין לוביסטים, שכוללים חובת דיווח על תוכן הפגישות ומגבלות על התנאים בהם הפגישות מתקיימות; שר האוצר אביגדור ליברמן הנחה את חברי סיעתו שלא להיפגש עם לוביסטים, ואת שרי מפלגתו שלא לערוך פגישות אלו ללא דרג מקצועי; שרת האנרגיה קארין אלהרר הצהירה שלא תאפשר פגישות אישיות עם לוביסטים; שר הבריאות ניצן הורוביץ הודיע כי כלל הפעילות מול לוביסטים תעשה בידי הדרג המקצועי; שרת התחבורה מרב מיכאלי הצהירה שתיפגש עם לוביסטים רק בהמלצת הדרג המקצועי ותוך הקפדה על שקיפות; מדובר בצעד חשוב להסדרת פעילות הלוביסטים מול הממשלה והרשויות המינהליות, אבל עדיין מדובר בצעד מוגבל – וממש לא מספיק. ההגבלות שהחילו חמישה שרים בממשלה, יוחלו כפי הנראה רק לתקופה הנוכחית, ורק באותם משרדי ממשלה ספציפיים. בנוסף, ההנחיות אינן אחידות ומשתנות ביחס לכל משרד, ולמעשה אינן מהוות סט כללים ברור. אנחנו מציעים הנחיה מחייבת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שתסדיר אחת ולתמיד את עבודת הלוביסטים בכלל משרדי הממשלה ורשויות המינהל. זאת, לצד התקנת פרק חדש בתקנון שירות המדינה (תקשי״ר), שיקבע כללי משמעת נוקשים ומגבלות ברורות על פעילות הלוביסטים מול עובדי ציבור.
מדוע ח"כ נתניהו נפגש עם עד תביעה במשפטו? פנינו ליועמ"ש ולמפג"ל ודרשנו לחקור בחשד לשיבוש הליכי משפט – העיתונאי אביעד גליקמן פרסם בחדשות 13 כי ח״כ בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה העומד למשפט פלילי, נפגש עם המיליארדר לארי אליסון, אחד מעדי התביעה במשפטו, במהלך חופשה שלו עם בני משפחתו בבית מלון באי לנאי שבהוואי, אשר נמצא בבעלותו של אליסון. בעבר נתניהו כבר הודה כי קיים מספר שיחות עם עד תביעה אחר ומרכזי במשפטו, ארנון מילצ׳ן. בנוסף, מפרסומים קודמים נודע כי אף היה קשר בין מילצ׳ן לאליסון, שבמהלכו אף ביקש אליסון ממילצ׳ן שישחרר מייצוג את סנגורו עו״ד בעז בן צור – כדי שזה יוכל להתמנות לסנגורו של ח״כ נתניהו. יש כאן אפשרות לקשר מרובע בין נאשם, סנגורו, ושני עדי תביעה שונים וקריטיים במשפט. לכן, כשמשפטו הפלילי של ח״כ נתניהו מצוי כעת בשלב ההוכחות – ולפני שלב העדות של אליסון ומילצ׳ן – הפגישה היזומה בין ח״כ נתניהו לאליסון עלולה לעלות לכדי עבירות של ניסיון לשיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות, ומחייבת פתיחה בחקירה. נוכח החשש הכבד העולה מהראיות האלה לביצוע שורה של עבירות, ביניהן ניסיון שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות ואף יכול וקשירת קשר לעשות עוון – פנינו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולמפכ״ל המשטרה קובי שבתאי, וביקשנו מהם לפתוח בחקירה מהירה ויעילה, אשר תבטיח את שמירת מהלכי משפטו הפלילי התקניים והמהירים של ח״כ נתניהו. המשפט הפלילי נגד ראש הממשלה לשעבר הנחשד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הוא אחד ממהלכי המשפט החשובים ביותר שהתקיימו מאז קום המדינה. חובה על רשויות אכיפת החוק להסיר כל חשד לשיבוש מהלכי משפט.
מכתב פומבי של התנועה לנשיא המדינה הרצוג: פרסם את חוות הדעת המשפטית בנוגע לקיצור עונש – הסר חשש לניגוד עניינים! להלן תוכן המכתב הפומבי שפרסמה התנועה ושלחה לנשיא: "אתמול פורסם בתקשורת כי חתמת על קיצור עונשה של עו״ד גילה נפתלין – אחותו של רב הכותל שמואל רבינוביץ׳, הנחשב למקורבך. עו״ד נפתלין הורשעה בעבירות של מרמה, זיוף וגניבה של מאות אלפי דולרים מחשבונות נאמנות של לקוחותיה, ונידונה לעונש של שנתיים מאסר בפועל. עוד פורסם כי פרקליטות המדינה התנגדה לשחרור המוקדם של עו״ד נפתלין, בנימוק שהיא לא סיימה את תכנית השיקום, ולא שוכנעה מהטענה שלפיה השיקום התעכב בגלל הקורונה״. אם כן, הפרסום מעלה שאלות משפטיות קשות של חשש לניגוד עניינים ומשוא פנים בשיקול דעתך לקצר את עונשה של עו״ד נפתלין. הגם שלפי הפרסום פעלת בהתאם להנחיית היועצת המשפטית של בית הנשיא, שסברה כי 'אין מדובר בניגוד עניינים' – יש לזכור כי עוד לפני פנייה למישור המשפטי, מוסד נשיא המדינה הוא מוסד ממלכתי שהחשיבות בשמירה על טוהר המידות בו היא ממעלה ראשונה. נשיא המדינה הוא האזרח מספר אחת, והוא דמות ממלכתית המורמת מיתר משרתי הציבור. לכן, גם אם ניתנה חוות דעת משפטית, לנראות הציבורית במעשיו של הנשיא, ובוודאי בהחלטות על מתן חנינות, יש חשיבות יתרה בשמירה הדוקה על נראות ממלכתית של ניקיון כפיים. כבוד הנשיא, אנחנו מבקשים ממך לפרסם ברבים ולידיעת הציבור את חוות הדעת המשפטית שניתנה לך. הסר כל חשש לניגוד עניינים בחנינת עו״ד גילה נפתלין!"
פנינו לחברי הוועדה: יש לחקור את הדרג הפוליטי בוועדת החקירה של אסון מירון – אסור להטיל על הש.ג. את האחריות הבלעדית על אסון הר מירון. יש לחקור גם את הדרג הפוליטי בוועדת החקירה הממלכתית. פנינו אל חברי ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון, בראשות נשיאת העליון בדימוס מרים נאור, בבקשה לבחון ולחקור את פעולות הדרג המדיני-פוליטי לאסון הלאומי שבו נמחצו למוות 45 איש ועוד כ-150 נפצעו. במכתב הסברנו מדוע עולה החשש שמספר שרים בממשלה הקודמת – ובראשם שר הפנים לשעבר אריה דרעי והשר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה – דחפו לפי הפרסומים בתקשורת לפתוח את ההילולה ללא כל הגבלה על מספר המשתתפים, בניגוד לתקנות הקורונה המחייבות באותה העת באופן שנראה כחריגה מסמכותם החוקית של השרים, וללא מתווה מסודר שאושר בממשלה. עוד הזכרנו כי כבר פורסם דו״ח מבקר מדינה חמור בנושא הפגמים והליקויים בהיערכות המבנים בהר מירון לאירועים מרובי משתתפים ואף התקבלו החלטות בממשלות קודמות שמעולם לא יושמו במלואן. ובכל זאת, שרי הממשלה דחפו לפי הפרסומים ובניגוד לעמדת הדרג המקצועי לקיים את ההילולה ללא כל הגבלות. אנחנו מברכים על פעולות ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון עד כה, ועל דיוני העומק והחקירות המשודרות לציבור. עם זאת, אנחנו סבורים שעל הוועדה לחקור ולבחון במידה רבה גם את אחריות פעולותיהם של הדרג המדיני והפוליטי לטרגדיה הקשה בהר מירון – פעולות שיכול והן מנוגדות לדין ואף עולות לכדי רשלנות פושעת.
פנינו לשר לבטחון פנים: יש להרחיב את ועדת הבדיקה למחדל בריחת האסירים; חובה לבדוק מינויים פוליטיים וניגודי עניינים בשב"ס – מחדל בריחת האסירים לא התחיל ונגמר בבריחה עצמה. מדובר בכשל מתגלגל שתחילתו בהתערבות הפוליטית בארגון שירות בתי הסוהר, ומחייב בדיקה רצינית ומעמיקה. בתקשורת נחשפו פרסומים המעוררים חשש שמא התקבלו החלטות תחת ניגוד עניינים חריף אצל נציבת השב״ס קטי פרי: לפי פרסומים, פרי לכאורה פעלה בתפקידיה הקודמים בשב״ס לשיפור תנאי הכליאה של שני אחיה שריצו עונשי מאסר בכלא גלבוע בגין מתן שוחד; פורסם כי אחיה של פרי הוא בעל מניות בחברה שמצויה ביחסים עסקיים ענפים עם השב״ס (עובדה שנראה כי נעדרה מהסדר ניגוד העניינים עליו חתמה בדצמבר האחרון); עוד פורסם כי אחותה של פרי אף יכול וקודמה לאחרונה בתפקידה בשב״ס על בסיס החלטה שהתקבלה בישיבת קידומים בה השתתפה פרי עצמה. כשמוסיפים לכך היסטוריה של מינויים בעייתיים בארגון (כגון מינוי היועץ המשפטי לשב״ס ערן נהון, מי שנחשב למקורבו של השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה), מצטיירת תמונה מדאיגה של אי-תקינות מינהלית בארגון שירות בתי הסוהר, תוך קבלת החלטות תחת ניגוד עניינים תוך שקילת שיקולים זרים של העומדת בראשו. תרבות של מינויים פוליטיים בכל ארגון פוגעת במקצועיות ובאיכות השירות הציבורי, ואף מביאה לליקויים מערכתיים ומבצעיים כגון זה שנחשפנו אליו במסגרת האירוע המצער של בריחת האסירים הביטחוניים. לכן, בעקבות הודעתו של השר לביטחון פנים עמר בר-לב על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת מחדל בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, פנינו אל השר ואל היועמ״ש אביחי מנדלבליט בבקשה להרחיב את סמכויות הוועדה. ביקשנו שיוסיפו בכתב המינוי של ועדת הבדיקה הממשלתית שיובא לאישור הממשלה גם את נושא המינויים הפוליטיים וניגוד העניינים בשירות בתי הסוהר – כדי לשים סוף להסתאבות של ארגון השב״ס.
פנינו במכתב מפורט ליועמ"ש מנדלבליט: הורה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לשחיתות בצוללות! לפני כשלוש שנים קיבלנו בתנועה החלטה מחייבת – נעשה הכל כדי לחשוף את האמת שמסתתרת מאחורי פרשת הצוללות, פרשת השחיתות החמורה ביותר שנחשפה אי פעם במדינת ישראל. במשך תקופה ארוכה אספנו מידע, ערכנו בדיקות, הצלבנו נתונים ודיברנו עם עשרות מעורבים בפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה. גבינו תצהירים מפורטים מלמעלה מ-50 בכירי מערכת הביטחון והממשל, בעבר ובהווה, ולבסוף הגשנו אותם יחד עם עתירה לבג”ץ, בדרישה להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית פרשה החמורה. בית המשפט העליון דן בעתירה שלנו בכובד ראש, וביולי 2021 פרסם את פסק הדין. בית המשפט אמנם לא קיבל את העתירה, אך הדגיש כי בהחלט ראוי שהקשיים והליקויים העולים מההתנהלות המדאיגה והבלתי-תקינה בפרשה, יבדקו לעומקם ולרוחבם באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. יתרה מזאת, כבוד השופט יצחק עמית פירט בפסק הדין מספר שאלות אותן יש לברר לעומק, ובאמצעותן להאיר את האפלה בה שרויה הפרשה כולה: ״להתנהלות הבלתי תקינה שנגלתה לעיני המשטרה והפרקליטות, מצטרפות שורה של תמיהות שלא מצאתי להן תשובה בחומר שלפניי, ואעמוד אך על חלק מהן: – מי הגורם שניסח את טיוטת מזכר ההבנות עם גרמניה ואשר הועבר על ידי המל״ל? ומדוע נשלח המסמך לאלוף עמוס גלעד? – מי הוא זה ואיזה הוא שהכניס לטיוטת מזכר ההבנות דרישה לספינות נצ״ל, על העלות הכבדה הכרוכה בכך, ומדוע? ואם היה צורך בספינות נצ״ל, הכיצד הוסרה דרישה זו חיש מהר ממסמך ההבנות לנוכח התנגדות צה״ל ומערכת הביטחון? – מדוע הופעלו לכאורה וכנטען לחצים כה כבדים לביטול המכרז הבינלאומי לספינות מגן על כל הכרוך בכך, עוד לפני שתיסנקרופ התחייבה להוזיל משמעותית את מחירן ועוד לפני שתיסנקרופ הבהירה מה הדגם המוצע והמפרט הטכני של הספינות? – מדוע הסתיר ראש הממשלה, על פי הנטען, משר הביטחון, הרמטכ״ל, מפקד חיל הים, אגף המודיעין וראש המוסד את העובדה שגרמניה קיבלה את הסכמתו למכור צוללות למצרים? את מי עדכן ראש הממשלה, אם בכלל, בנוגע להסכמה שנתן למכירת הצוללות למצרים, ומי היה שותף להחלטה זו?״; עכשיו, משנשלם הדיון המשפטי בפרשה – הגיעה העת לעבור לדיון הציבורי בנושא. הגיעה העת להקים ועדת חקירה ממלכתית שתפזר את הערפל האופף פרשה רגישה זו, הנוגעת לקודש הקודשים של ביטחון מדינת ישראל, ואשר מדירה שינה מעיני ישראלים רבים. לכן פנינו ליועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט, וביקשנו שיפעל בהתאם לסמכותו וינחה את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בהקדם האפשרי. אסור לתת לפרשת הצוללות לשקוע במצולות בלי חקירה מקיפה וכוללת. לציבור הישראלי מגיעות תשובות.