מי אנחנו?
התנועה לאיכות השלטון בישראל היא תנועה אזרחית, עצמאית, א־מפלגתית וללא מטרות רווח, הפועלת למעלה מ־36 שנה להבטחת שלטון נקי ואיכותי במדינת ישראל. התנועה פועלת לקידום השקיפות בישראל, לשמירה על האינטרס הציבורי ועל הקופה הציבורית, לקידום מינהל תקין בכל רמות השלטון ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה, טוהר המידות ושלטון החוק.
התנועה נוסדה בעקבות “התרגיל המסריח” בשנת 1990, על רקע מהלך פוליטי שבמסגרתו נעשו ניסיונות חשאיים להקים ממשלה תוך הבטחת הטבות ומענקים לפוליטיקאים ש”יערקו” מצד לצד. בעקבות המהלך הוביל עו”ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה, את העתירה הראשונה בתולדות התנועה שדרשה לחשוף את ההסכמים הקואליציוניים. בעקבות העתירה נקבע כי הסכמים קואליציוניים, ובכללם הסדרים הקשורים לתקציב המדינה, יובאו לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה.
מאז היווסדה הפכה התנועה לסמל של מאבק בשחיתות בישראל ולכוח הפועל לקידום חזון של מדינה וחברה שבהם ערכי הדמוקרטיה, השקיפות, שלטון החוק, טוהר המידות והמינהל התקין עומדים במרכז הבמה, ופעולות השלטון נעשות מתוך דאגה לאינטרס הציבורי. חזון זה ממשיך להנחות את פעילות התנועה עד היום.
לאורך השנים ניהלה התנועה אין ספור מאבקים מחאתיים ומשפטיים כנגד כל מי שפגע בטוהר המידות במדינת ישראל, לרבות, נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, סגני שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, מפכ"לים, רמטכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד, כמו גם כנגד פקידות בכירה מושחתת. התנועה נאבקה בעוז ביחסי הון שלטון כמו גם בתופעת הריכוזיות המונופולים והדואופולים והכל בכדי להגן על כספו של הציבור ועל משאבי הטבע השייכים לציבור.
התנועה גם הגנה ומגינה על חושפי שחיתות, באשר הם אלה המהווים כימותרפיה כנגד המארה שנקראת שחיתות. מחד, אנשים ונשים אמיצים מאין כמותם, המשלמים מחירים כבדים בעבור מעשי החשיפה שלהם. אבל מאידך, בלעדיהם היה קשה עד כמעט בלתי אפשרי להילחם בשחיתות.
התנועה עמדה בחזית המאבק כנגד ההפיכה המשטרית שאיימה להפוך את מדינת ישראל מדמוקרטיה ליבראלית, לאוטוקרטיה בעלת מאפיינים משיחיים. התנועה הובילה את המחאה ברחובות לרבות את "הפגנת המטריות", כמו כן הובילה התנועה את המערכה המשפטית כנגד כל החקיקה הבלתי חוקתית לרבות את הבג"ץ ההיסטורי בנושא עילת הסבירות.
מטרות התנועה
מאז ועד היום
- לפעול למען כינון חוקה בישראל והקמת בית משפט לחוקה.
- לפעול למען שינוי שיטת הבחירות ושיטת הממשל בישראל.
- לפעול למען ייזום והשבחה של נורמות התנהגות של נבחרי ציבור ושל אנשי השירות הציבורי.
- לפעול למען הטמעת נורמות וערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והמנהל הציבורי התקין בקרב הרשויות, באדמיניסטרציה ובציבור הרחב.
- לפעול למען תמיכה בקידום חקיקה נורמטיבית. עידוד וחינוך לדמוקרטיה, להומניזם, לסובלנות, להידברות ולמניעת אלימות מילולית ופיזית בין כל רובדי העם ובין כל גוני הקשת הפוליטית.
- לפעול למען תמיכה במאבקים, ציבוריים ומשפטיים כנגד פגיעות, מפגעים ועוולות ציבוריות, כלכליות, בריאותיות ואחרות להם אחראים או בהם מעורבים רשויות השלטון, תאגידים ממשלתיים, תאגידים שהוקמו מכוח חוק וגופים ציבוריים אחרים.
- לפעול למען המאבק בתופעות של שחיתות, פגיעה בטוהר המידות, ניצול שררה, התנהלות לא חוקית או נעדרת סמכות ומנהל בלתי תקין ברשויות השלטון, בשירות הציבורי, הפועלים מכוח חוק ומנהלים אינטרסים ציבוריים וכספי ציבור.
התנועה לאיכות השלטון פועלת במגוון מישורים ומשמשת כוח הרתעה: במישור המשפטי, הכלכלי, האסטרטגי, החינוכי, התקשורתי והמחאתי. לצד זאת, היא מעניקה מענה וסיוע משפטי ורגשי לחושפי שחיתות, פועלת לקידום שינויי מדיניות וחקיקה בכנסת ומפעילה קו לפניות הציבור, המאפשר חשיפה וטיפול במקרי שחיתות.
השפעתה של התנועה לאורך השנים על מדינת ישראל, חוקיה והנורמות השלטוניות בה, היא רחבת היקף ביחס לגודלה ולאמצעיה.
הישגי התנועה
בעקבות העתירה הראשונה בתולדותיה של התנועה (1990) נקבע כי כל הסכם קואליציוני ובכללם ההסדרים הקשורים לתקציב המדינה, יובאו לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה. העתירה הוגשה בעקבות "התרגיל המסריח" – מהלך במסגרתו ניסו באופן חשאי להקים ממשלה "מתחת לשולחן" תוך הבטחת הטבות ומענקים שונים למי ש"יערוק" מצד לצד.
בשנת 1993 הגישה התנועה עתירה לבג"צ לאחר שהוגש כתב אישום חמור ביותר על שוחד והפרת אמונים נגד אריה דרעי, שכיהן באותו הזמן כשר. בעקבות עתירת התנועה הודח דרעי מתפקידו – ונקבע תקדים מחייב כי על ראש הממשלה להדיח שרים שהוגש נגדם כתב אישום.
לאחר מאבק עיקש מחאתי ומשפטי, בשנת 2013 עבר החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שמטרתו להחליש את השליטה המופרזת של מספר קטן של קבוצות במשק הישראלי, ובכך להגביר את התחרותיות במשק.
בשנת 2012, בג"צ קיבל באת עתירת התנועה משנת 2002 וביטל את חוק טל – חוק שהפלה בין מגזרים שונים והיווה פגיעה חמורה ולא מידתית בעקרון השוויון, בגיוס לצבא. גם היום, התנועה ממשיכה בפעילות משפטית וציבורית על מנת להביא לכך שחוק שירות ביטחון ייאכף באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה.
בעקבות כשלים ומחדלים רבים שנעשו במהלך מלחמת לבנון השנייה, התנועה פתחה בשנת 2006 במאבק ציבורי נרחב בדרישה שתיפתח ועדת חקירה. במסגרת המחאה התקיימה שביתת רעב, הוקם מאהל מחאה מול בית המשפט העליון בירושלים והתקיימה הפגנת המונים. בעקבות המחאה הנרחבת, הוחלט בסופו של דבר להקים ועדה ברשות השופט וינוגרד.
לאחר מאבק ממושך, משפטי, ציבורי ומחאתי – הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, החוקרת את ההתנהלות סביב העסקאות לרכש הצוללות וכלי השיט לחיל הים הישראלי. כמו כן, חקירה פלילית בפרשה נפתחה רק לאחר עתירת התנועה לבג"ץ שדרשה זאת.
בשנים האחרונות הכנסת העבירה תיקונים לחוקים שונים, המרחיבים את ההגנה על חושפי השחיתות. תיקונים אלו נכתבו וקודמו על ידי התנועה בשיתוף עם חברי הכנסת השונים. מבין התיקונים ניתן למנות את תיקון חוק הגנה על עובדים (חושפי שחיתויות), שקבע כי תקופת ההתיישנות לקבלת הגנה תוארך מ-12 חודשים ל- 3 שנים, ותיקון לחוק מבקר המדינה וסמכותו לתת צווי הגנה גם לחושפי שחיתות שמשרתים בגופי ביטחון (משטרה ושב״ס).
מיום הקמתה, התנועה לאיכות השלטון השתמשה לא פעם בכלי המחאה, על מנת לקדם נושאים שעל סדר היום הציבורי, ועל מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. בשנים האחרונות התגברו המחאות השונות, החל ממחאות בלפור ועד למחאות כנגד ההפיכה המשטרית. התנועה המשיכה להיות גורם מרכזי במחאות השונות, ברחבי הארץ, ומהווה קול גדול וחשוב בקידום המאבק כנגד השחיתות.
עם הצגת "הרפורמה המשפטית" על ידי השר יריב לוין, התנועה לאיכות השלטון הייתה מהראשונות בישראל שקידמה את ההתנגדות לחוקים האנטי דמוקרטיים. התנועה משתמשת בכליה המשפטיים והמחאתיים, על מנת לעצור את חקיקת החוקים, בכדי לשמור על ישראל כמדינה דמוקרטית.
במסגרת המשבר אליו נקלעה המדינה, התנועה לאיכות השלטון החליטה לקדם חוקה לישראל, שתחוקק ולמעשה תחליף את חוקי היסוד. חוקה זו חשובה שכן היא תבטיח שמירה על זכויות האדם, הזכות לשוויון ועוד, ותעגן פעם אחת ולתמיד את הזכויות של האזרחים במדינת ישראל הדמוקרטית.
ועד מנהל
מסמכי עמותה
התנועה פועלת ע"פ תכנית עבודה שנתית, מתוקצבת לפי מחלקות ופעולות.
התנועה אינה מוכנה, באופן עקרוני, לקבל סיוע מן המערכת השלטונית.
תקציב התנועה לאיכות השלטון מתבסס על דמי חבר של חברי התנועה
ותרומות של אנשים פרטיים בארץ ובעולם.