חוקה למולדת

ההיסטוריה מלמדת כי חוקות לא נכתבות בתקופות של הרמוניה אלא דווקא בעקבות משברים.

נדרש "רגע חוקתי" שבו ציבור גדול מכיר בכך שהסדר הקיים אינו מספק ומוכן לדון מחדש בכללי המשחק ובערכי היסוד.

החוקה האמריקאית נכתבה בעקבות משבר משילות שנוצר לאחר מלחמת העצמאות וקושי לגבות מיסים מן המדינות השונות ולממן את החובות הכבדים שהותירה המלחמה; החוקה הגרמנית עוצבה על רקע קריסתו של המשטר הנאצי ובניסיון למנוע את עלייתה של הטוטליטריות בעתיד ולהבטיח שמנגנוני הדמוקרטיה יהיו חסינים מפני שחיקה; והחוקה של דרום אפריקה, שכוללת הגנה רחבה על זכויות אדם, נחתמה לאחר קריסת משטר האפרטהייד ותקופה ארוכה של דיכוי גזעי, הפרדה ואי־אמון בין קבוצות האוכלוסייה, במטרה ליצור מסגרת משותפת שתאפשר לחלקי החברה השונים לחיות יחד.

ישראל מצויה כיום ברגע חוקתי היסטורי. החקיקה המואצת של חוקי היסוד בשנים האחרונות הובילה לפגיעה קשה באמון הציבור ברשויות השלטון והסכנה לקריסה של שלטון החוק הפכה מוחשית מתמיד. כאשר רבים כל כך חשים שהשלטון אינו משרת עוד את טובת כלל אזרחי המדינה, נוצר גם פוטנציאל היסטורי לשינוי, והציבור קשוב במיוחד למי שיציע פתרונות.

"חוקה למולדת" מבקשת לצאת מהמעגל הזה.

במקום שכל משבר יחזיר אותנו מחדש לשאלה מי מוסמך לעשות מה, ומה מותר לרוב פוליטי לשנות, אנחנו מבקשים לקבוע מסגרת מוסכמת שתישאר יציבה גם כשהממשלה מתחלפת.

לקראת הבחירות, זו גם הזדמנות ציבורית לדרוש מהמפלגות לומר בצורה ברורה: האם הן מתחייבות לקדם חוקה שתעגן את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תגן על זכויות האדם ותסדיר את היחסים בין רשויות השלטון.

חוקה היא צו השעה. יש לקרוא בקול ברור למנהיגים להציב את הפרויקט החוקתי בראש מענייניהם לטובת הגנה על המשך קיומה של מדינת ישראל – כמדינה יהודית ודמוקרטית המושתתת על ערכי הכרזת העצמאות.

העיקרון פשוט:

ממשלות מתחלפות. כללי המשחק של המדינה צריכים להישאר יציבים.