ההחלטה ניתנה במסגרת העתירות נגד החוק, ובהן עתירת התנועה לאיכות השלטון; המשיבים יידרשו לנמק מדוע לא יבוטל החוק, והדיון בהתנגדות לצו יתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים
בית המשפט העליון הורה היום (29.10.2026) על השהיית כניסתו לתוקף של חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו-2026, עד למתן החלטה אחרת. לצד צו הביניים, הוציא בג״ץ צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוטל החוק בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו.
ההחלטה ניתנה במסגרת העתירות נגד החוק, ובהן עתירת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה לבטל את החוק ולהקפיא את כניסתו לתוקף. בעתירתה העלתה התנועה טענות לפגמים חמורים בהליך החקיקה ולפגיעה בעצמאות התקשורת ובאינטרס הציבורי.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר ציינו בהחלטתם כי הטענות בעניין הליך החקיקה מעוררות לכאורה שאלות כבדות משקל. בית המשפט החליט לברר תחילה את הסוגיה הזו, והבהיר כי בשלב זה, מטעמי מיקוד הדיון, לא ניתן צו על תנאי ביחס להוראות החוק לגופן. טענות הצדדים בנוגע לתוכן החוק נשמרות במלואן.
ביחס לבקשות לצו ביניים, ציין בית המשפט כי למרות השהות שניתנה לה, הממשלה בחרה שלא להגיש את התייחסותה לבקשות. לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב, החליט בית המשפט להורות על השהיית כניסת החוק לתוקף עד להחלטה אחרת.
המשיבים נדרשו להגיש תצהירי תשובה עד ליום 7.1.2027. הדיון בהתנגדות לצו על תנאי יתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, שייקבע בהחלטה נפרדת.
עו״ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון: "שר התקשורת יכול להודיע שלא ישתף פעולה עם ההליך, אבל הוא לא יכול לפטור את עצמו משלטון החוק. בג״ץ דורש כעת תשובות לטענות על הפגמים בהליך שבו קודם החוק, ובינתיים משהה את כניסתו לתוקף. זו התקדמות חשובה בעתירות, ובהן עתירת התנועה, נגד חוק שמשנה את כללי המשחק בשוק התקשורת. הליך חקיקה תקין נועד להבטיח שהחלטות שישפיעו על המידע שמגיע לכל אזרח יתקבלו בשקיפות, לאחר בחינה מקצועית ודיון אמיתי. נמשיך לפעול לביטול החוק ולהגן על עצמאות התקשורת ועל זכות הציבור לקבל מידע ללא שליטה פוליטית."
