"הזמן עושה את שלו": על התפתחות הכלים הדיוניים בוועדת הבחירות בעידן האינטרנט

אולם בעוד שכבר בשנת 2003 הגיע השופט חשין לשיא היעילות והגמישות בהפעלת דיני התעמולה, כשמנע באופן תקדימי, בעצמו ועל דעת עצמו, במחי שיחת טלפון, שידור מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה אריאל שרון,⁵ נדמה כי בחלוף למעלה מ־23 שנים, מתקשים דיני התעמולה להתמודד עם התפתחויות טכנולוגיות שכבר אינן חדשות במחוזותינו ולהתאים להן כלי משפט אפקטיביים. אחד האתגרים שהלכו והתחדדו בעשור האחרון הוא מהירות ההפצה של מסרי תעמולה באינטרנט. ובעוד שהיינו מצפים כי דיני התעמולה יתפתחו בהתאם, יפַתְּחו את קיר חדר המלאכה השיפוטי ויוסיפו אליו כלים שיסייעו במניעה מהירה ויעילה של פרסומים מפרים, הלכה וקנתה לה מעמד מיוחד דווקא דרישת הפנייה המוקדמת. דרישה זו מחייבת עותר להקדים לעתירה פנייה לצד שכנגד ולשטוח בפניו את טענותיו, בניסיון לייתר את המחלוקת עוד לפני הפנייה לוועדת הבחירות.⁶

דרישת הפנייה המוקדמת, שלבטח מעכבת את הגשת העתירה, עשויה אמנם להביא להסרתו של פרסום בשלב מוקדם ובכך להימצא יעילה מניהול הליכים בוועדת הבחירות. עם זאת, בעידן האינטרנט, שבו פרסום מפר עלול להתפשט "כאש בשדה קוצים", לעיכוב שכזה עלולות להיות השלכות חסרות תקנה. ואכן, האפשרות להגביר את תפוצת הפרסום המפר באמצעות השקעה כספית, והעובדה שבתקופת הבחירות פרסומים נשכחים במהירות, מביאות לכך שלא פעם דרישת הפנייה המוקדמת נוטלת את העוקץ מניהול ההליכים. לשם המחשה, מבדיקה שערכה עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין" בעניין סרטון מפר שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוך מחנה צבאי בניגוד לדין, עלה כי בין מועד הפנייה המוקדמת למועד הגשת העתירה, כ-15 שעות בלבד, צבר הסרטון כ-630,000 צפיות נוספות, ובסך הכול הוא נצפה למעלה ממיליון פעמים בתוך פחות מ-24 שעות, עד שהוסר בעקבות צו מניעה.⁷

פתרון אפשרי לאתגר עשוי להימצא בסמכות יושבי ראש ועדת הבחירות להוציא צו ארעי המורה על הסרה זמנית של הפרסום עד להכרעה בעתירה.⁸ אלא שעד לאחרונה צווים מעין אלה ניתנו במשורה, ושאלות שונות הקשורות בתנאים ובשיקולים למתן הצו הארעי, כמו גם במעמדה של דרישת הפנייה המוקדמת בהליכים דחופים, נותרו פתוחות. כך, לא אחת נדחו עתירות דחופות רק בשל אי־עמידה בחובת הפנייה המוקדמת במלואה,⁹ ובמקרים אחרים נמתחה ביקורת על עותרים שוויתרו על הדרישה בשל דחיפות העניין, אף שוועדת הבחירות נדרשה בסופו של דבר לעתירה.¹⁰

דומה כי פסיקה שניתנה לאחרונה חוללה מפנה של ממש בתחום הסעדים הזמניים בדיני התעמולה, כזה המצביע על מגמה חיובית בהתאמת סדרי הדין לקצב ההתפתחות הטכנולוגית. בעניין המוזיאון, ביקש עותר מוועדת הבחירות המרכזית להסיר סרטון שפורסם בחשבונותיו של השר לביטחון לאומי ברשתות החברתיות וצולם במוזיאון שהוא נכס ציבורי, בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. העתירה הוגשה מבלי שקדמה לה פנייה מוקדמת למשיבים.¹¹ יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא סולברג, נתן תחילה צו ארעי המורה על הסרת הסרטון עד להכרעה בעתירה. אגב ההחלטה להפוך את הצו הארעי למוחלט, התווה המשנה לנשיא אמות מידה מנחות בשאלה מתי ניתן להקל בדרישת הפנייה המוקדמת, וקבע לראשונה את המבחנים למתן צו ארעי בוועדת הבחירות, השונים במעט מאלה הנהוגים בהליך האזרחי.¹² המבחנים מתכתבים עם התמורות שחלו בעשורים האחרונים בדיני התעמולה, המביאות למיצוי מהיר של השפעת התעמולה בעידן האינטרנט. בעניין הפנייה המוקדמת נקבע כי בנסיבות מסוימות, הקשורות בפרסום, בתזמונו ובעיתוי הגשת העתירה, ניתן להקל בדרישה זו ואף לוותר עליה. גם השיקולים במתן צו ארעי התבהרו, כשנקבע כי במבחן סיכויי העתירה ובמבחן מאזן הנוחות שולטת שאלת חוקיות הפרסום: עצם זיהוי ההפרה לכאורה, ובוודאי עוצמתה, יטו את הכף לעבר מתן צו להסרה זמנית של פרסום מפר. שיקול משמעותי נוסף קשור בעיתוי העתירה, כשרק עתירה שהוגשה בסמיכות לפרסום תצדיק מתן צו ארעי, ואילו חלוף ימים בודדים עשוי להצדיק שלא לתת צו ארעי, לאחר שהפרסום "עשה את שלו" ואולי כבר נשכח מלב.¹³

אף שמדובר בפסיקה שמוקדם לבחון את השפעתה, נראה כי יושבי ראש הוועדות האזוריות עדיין נזהרים מלהשתמש בכלי היעיל שלרשותם.¹⁴ בנוסף, נראה שהשיקול בדבר עיתוי העתירה וסמיכותה למועד הפרסום עדיין זוכה למשקל משמעותי למדי, ושיושבי הראש נוטים שלא לתת צווים ארעיים שהתבקשו שלא בסמוך למועד הפרסום.¹⁵ כמו כן, נראה כי כמה מיושבי הראש מקפידים על מילוי חובת הפנייה המוקדמת כהלכתה, גם במקרים דחופים, שבהם, לפי הפסיקה בעניין המוזיאון, ניתן להקל בה ואף לוותר עליה.¹⁶

אם כן, נראה כי ההתפתחות האחרונה בפסיקה "הדביקה" פער טכנולוגי ארוך שנים בין דיני התעמולה לבין המציאות, וזאת אף שההחלטה טרם הכתה שורש בפסיקת הוועדות האזוריות.
בנוסף, ניתן להניח כי מקרים עתידיים עוד יאתגרו ויחדדו את המבחנים שהותוו בעניין המוזיאון, בעיקר במישור התזמון. ראשית, מאחר שפרסומים שעוצמת ההפרה בהם ניכרת, וכך גם תפוצתם, ממשיכים לא פעם להדהד בשיח הציבורי, והאלגוריתם ברשתות החברתיות ממשיך לחשוף אותם לקהל ימים רבים לאחר פרסומם.¹⁷ לפיכך, ועדת הבחירות עשויה להידרש בעתיד לבקשות להסיר באופן זמני פרסומים שאינם "טריים", אך שישנן ראיות של ממש לכך שהם מוסיפים להדהד בשיח הציבורי, להיחשף ברשתות החברתיות או לזכות לשיתופים, וזאת ימים, שבועות ואף חודשים לאחר פרסומם. פרסומים שכאלה ייתכן שנכון יהיה להסיר באופן זמני חרף המרחק ממועד פרסומם. שנית, המציאות מלמדת כי הגשת עתירה ובקשה לצו ארעי עשויה להתעכב משלל סיבות, ובהן זהות השחקנים בזירה הפוליטית, בעיקר ברשויות המקומיות, שבדרך כלל אינם בעלי הידע והמשאבים לפנות בעתירה מהירה שנוסחה כהלכה; ואילו בזירה הארצית ייתכן שמועמדים מתקשים לנהל הליכים בהולים במקביל לניהול מסע הבחירות. מכל מקום, אלה גם אלה סובלים מבעיית נציג, שכן הכללים שתחיל הפסיקה יחייבו גם אותם. על כן, עיקר הנטל מוטל על שכמם של עותרים ציבוריים, שעשויים להיחשף באיחור לפרסומים מפרים או שמשאביהם אינם מאפשרים טיפול מקביל ומהיר בהפרות שהולכות ונערמות בסמוך לתקופת הבחירות.

על כן, נדמה כי במסגרת המבחנים שהותוו בעניין המוזיאון, נכון יהיה לתת משקל לא רק לעיתוי העתירה אלא גם לעוצמת ההפרה ולטיבה, להיקף החשיפה לה זכה הפרסום עד להגשת העתירה ובתקופה הסמוכה לה, וכן לקרבה למועד הבחירות. כך, ככל שההפרה בוטה יותר ומפרה איסור בעל משקל רב יותר; ככל שהחשיפה לפרסום גבוהה יותר גם בסמוך להגשת העתירה; וככל שמועד הבחירות קרוב יותר – כך תגבר הנטייה לתת צו ארעי להסרת הפרסום, גם אם העתירה לא הוגשה בסמוך למועד הפרסום. איזון זה, לצד חיוב מוגבר של מועמדים בהוצאות אישיות, ייעול הטיפול בעתירות וקיצור מסגרת הזמנים להכרעה בתיקים, ולו בתקופת הבחירות, עשויים להתגלות לא רק כטיפול נקודתי יעיל, אלא ככלים אפקטיביים במיגור תופעות חמורות כמו שימוש אסור במשאבי הציבור לצרכי תעמולת בחירות.

הערות שוליים ומקורות

1. מישאל חשין, הקדמה לספרו של נמרוד קוזלובסקי המחשב וההליך המשפטי – ראיות אלקטרוניות וסדרי דין (2000). ↩
2. תב"ם 16/01 ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה נ' סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד נה(3) 159, 166 (2001) (להלן: עניין ש"ס). ↩
3. ס' 17ב(א) ו-17ד(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. ↩
4. עניין ש"ס, לעיל ה"ש 3, בעמ' 168. ↩
5. עמדת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בנושא הפסקת דברי התעמולה של ראש הממשלה (11.01.2003). ↩
6. ס' 2(ב)(6) להוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע"ה-2015; תב"כ 64/26 מאירי נ' מפלגת הציונות הדתית (16.6.2026). ↩
7. תב"כ 47/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' ראש ממשלת ישראל ‏(‏9.6.2026‏)‏‏. ↩
8. ס' 13(ג) להוראות הבחירות. ↩
9. למשל, תב"כ 110/26 בואו נ' קיש ‏(‏12.8.2026‏)‏‏. ↩
10. תר"ם 303/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' עיריית קריית אתא ‏(20.8.2025‏), שם השהות הקצרה בין הפנייה המוקדמת להגשת העתירה שימשה נימוק לאי־פסיקת הוצאות‏‏; תב"כ 26/24 בן מאיר נ' נתניהו ‏(2.3.2021‏)‏‏. ↩
11. תב"כ 17/26 בן מאיר נ' השר לביטחון לאומי ‏(31.3.2026‏)‏‏ (להלן: "עניין המוזיאון"). ↩
12. שם, בפס' 33-26. ↩
13. שם, בפס' 32; תב"כ 19/26 מאירי נ' השר לביטחון לאומי, פס' 4 ‏(‏16.4.2026‏) (להלן: "עניין מאירי")‏‏. ↩
14. ראו: תר"ם 339/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' ראש המועצה האזורית מטה יהודה (28.5.2026); תר"ם 342/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה (7.6.2026); וכן תר"ם 343/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' עיריית לוד (24.6.2026); וער"ם 28/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' עיריית לוד (5.8.2026), שם ניתן צו ארעי רק לאחר הגשת ערר לוועדה המרכזית. ↩
15. תב"כ 53/26 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' בן גביר, פס' 10 ‏(‏19.6.2026‏)‏‏; תב"כ 87/26 הליכוד – תנועה לאומית ליברלית נ' איזנקוט ‏(‏6.8.2026‏)‏‏. ↩
16. תר"ם 353/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' ראש עיריית נס ציונה, פס' 4 (16.08.2026) ותר"ם 352/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' עיריית נתניה, פס' 3 ‏(16.8.2026‏)‏‏ – בשתי ההחלטות שימשה השהות הקצרה בין הפנייה המוקדמת להגשת העתירה שיקול בהחלטה שלא לתת צו ארעי, וזאת אף שהמשיבים השיבו לפנייה המוקדמת עובר להגשת העתירה ועל פניו תכליתה הושגה. ↩
17. (2022) Ferenc Huszár et al., Algorithmic Amplification of Politics on Twitter, 119 PNAS; עניין מאירי, לעיל ה"ש 14. ↩