היום (16.6.2024), הגשנו עתירה נגד ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, בה ביקשנו מבית המשפט להתערב ולחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אשר תבחן באופן עצמאי, מקצועי ובלתי-תלוי, את מכלול האירועים והכשלים שהובילו ושהתקיימו במתקפת הפתע בשבעה באוקטובר 2023 ובמלחמת חרבות ברזל, ברמה המדינית, הצבאית והאזרחית, תוך מתן המלצות והפקת לקחים מקצועיים ומערכתיים.
בעתירה טענו שהקמת ועדת חקירה ממלכתית מהווה דרך המלך, והדרך המתאימה היחידה לבחינת האירועים, והצבענו על כך שבסירובה של הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה, היא פועלת בניגוד לעמדה המקצועית הרשמית של היועצת המשפטית לממשלה, אשר קבעה כי נדרשת הקמה של ועדת חקירה בהקדם האפשרי. זאת, בראי הסכנה הממשית הקיימת להתערבות חסרת תקדים מצד הדין הבינלאומי בהתנהלותה של מדינת ישראל, תוך פגיעה ממשית במעמדה הבינלאומי של ישראל, ובפרט בגורמים מדיניים וביטחוניים בכירים במדינה.
בד בבד, הצבענו על כך שסמכותה של הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה הפכה בנסיבות העניין לסמכות חובה, זאת לאור ניגוד העניינים החריף בו נמצאת הממשלה, בהיותה הגורם אשר אמון על קבלת ההחלטה לחקור את כשליה ומחדליה שלה סביב אירועי אסון השבעה באוקטובר והמלחמה; מאחר והחלטתה נגועה בשיקולים זרים ופסולים, ובראשם העניין האישי-פוליטי הפסול של ראש הממשלה והשרים בקבלת ההחלטה; מאחר והממשלה הפרה את חובתה לשקול כשיקול ענייני ומרכזי, את הפגיעה שנגרמת לאמון הציבור ברשויות השלטון, פעם ראשונה כתוצאה ישירה מהאירועים עצמם, ופעם נוספת עת נמנעת הממשלה מלהורות על הקמת ועדת חקירה לחקר האירועים נשוא העתירה; ובשל כך, שהחלטתה היא בלתי סבירה באופן קיצוני.