מנהיגים פופוליסטיים מתעקשים לתאר את מדינתם כדמוקרטיה לא־ליברלית, כמו בנאום המפורסם שנשא ויקטור אורבן לאחר בחירתו לראשות הממשלה בהונגריה: לצד דחיית הליברליזם, חשוב היה לו להדגיש שהונגריה עודנה דמוקרטית.3 ואילו איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, ביקשה לדחות את תפיסת הדמוקרטיה המהותית אותה קידם פרופ' אהרן ברק ולקדם את הרעיון של דמוקרטיה פורמאלית.4 לעניות דעתי, אין ליפול לרטוריקה זו משני טעמים עיקריים:

בראש ובראשונה, אפילו ההיבט הכי פורמלי או פרוצדורלי של דמוקרטיה – בחירות, כולל ערכים ליברליים (או: מהותיים). כדי שבחירות תהיינה הוגנות ותחרותיות חייבים חופש ביטוי, חופש התאגדות, שוויון, זכות לחיים, שלטון חוק ופיקוח שיפוטי (ברומניה, בית המשפט ביטל את הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות בשל התערבות רוסית).5 דמוקרטיה יכולה להיות יותר ליברלית או פחות ליברלית, אולם אין דבר כזה דמוקרטיה לא ליברלית. בנוסף, מה שמעניין את השלטון הפופוליסטי בסופו של יום זה הנצחה שלטונית – כלומר, להישאר בשלטון.6 לכן, שליטים פופוליסטים לא מהססים לפני שהם משחקים עם כללי הבחירות באופן שיהפוך אותן לפחות תחרותיות ויטה אותן לטובתם. וזו גם הסכנה המצויה לפתחנו, כאן בישראל, לקראת הבחירות.

מהם האתגרים הצפויים לטוהר הבחירות?

ראשית, ניסיונות לשנות את דיני הבחירות לטובת הקואליציה. חשבו על חוקים הנוגעים לשינויים באחוז החסימה,7 הרחבת עילות הפסילה של מועמדים ורשימות,8 הורדת גיל ההצבעה,9 חוק "בנט" שאמור היה להגביל אותו מלהתמודד10 ועוד. הצעות אלו ואחרות עלו על סדר יומה של הכנסת. כעניין עקרוני, סבורני שבשנת בחירות, כאשר השחקנים הפוליטיים אינם פועלים מאחורי מסך בערות אין לגעת בחוקי הבחירות (בכפוף למספר חריגים, למשל הצעות שמגיעות מוועדת הבחירות המרכזית ונדרשות לצורך ניהול תקין של הבחירות).11 ככל שמועד הבחירות מתקרב ולאחר כניסתה של הכנסת לפגרת בחירות, סיכון זה נחלש.

ההצעות לעיל לא הבשילו לכדי חקיקה, אולם כאשר ועדת הבחירות המרכזית ביקשה להמשיך עם ההסדר החוקי לפיו מוצבות קלפיות בבתי אבות, הסדר שהיה זמני ושהחל בתקופת הקורונה, הקואליציה סירבה, בשל ההערכה הפוליטית שלפיה ציבור הקשישים שנמצא בבתי אבות מצביע ברובו למפלגות האופוזיציה.12 ההחלטה לא להאריך את ההסדר הזמני נבעה משיקול פוליטי צר של מה יקנה לקואליציה יתרון בבחירות.13

שנית, פסילת מועמדים ורשימות. כבר היום סעיף 7א ל"חוק-יסוד: הכנסת" מאפשר פסילה של מועמדים ורשימות השוללים את קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים בטרור או במאבק מזוין נגד המדינה.14 הסדר זה מבוסס על הרעיון של דמוקרטיה מתגוננת, שהפך בישראל ליהודית ודמוקרטית מתגוננת. אולם, יותר מכך, רעיון זה הפך בישראל לכלי תעמולה עבור מפלגות. כל בחירות מתנהל סוג של קרקס שחוזר על עצמו: ועדת הבחירות, שהיא גוף פוליטי המשקף את יחסי הכוחות בכנסת, פוסלת מועמדים ובית המשפט העליון מבטל פסילות למעט מקרים קיצוניים, כדי לשמור על הזכות לבחור ולהיבחר.15 החידוש הפעם הוא שבפעם הראשונה יש בבית המשפט העליון רוב שמרני ולא בטוח כיצד יגיב לפסילות, במיוחד אחרי טבח 7 באוקטובר. כמו כן, ייתכנו ניסיונות פסילה של חברי הכנסת מהימין שקידמו מהלכים לפגיעה קשה בדמוקרטיה ומאפייניה, ניסיונות לפסול מועמדים שקראו בתקופת המחאה נגד ההפיכה המשטרית לאי-התנדבות או לסרבנות, וכן, אנו צפויים לראות ניסיונות פסילה של כמה שיותר רשימות מועמדים מהחברה הערבית כדי להביא לדה-לגיטימציה ולדיכוי הצבעה בחברה הערבית.

מה שמביא אותי לנקודה השלישית: דיכוי הצבעה. הקואליציה יודעת שאחוז הצבעה נמוך בחברה הערבית יסייע לה להישאר בשלטון. לכן, היא עלולה לעשות כמה שיותר דה-לגיטימציה לחברי הכנסת מהחברה הערבית (בסגנון הכרזה על רע"ם כארגון טרור, כפי שפורסם) כדי להביא לדיכוי הצבעה ביום הבחירות עצמו. זוכרים את פרשיות המצלמות בקלפיות? גם אז המטרה הייתה להרתיע בוחרים מלהגיע לקלפיות.16

רביעית, דה-לגיטימציה לוועדת הבחירות. לקראת הבחירות, צפוי מסע דה-לגיטימציה לוועדת הבחירות המרכזית, שכבר החל. כך, למשל, בראיון בערוץ הכנסת, ח"כ אושר שקלים מהליכוד אמר כי הוא "לא סומך על סולברג", יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.17 מפלגת הליכוד, באמצעות עו"ד אילן בומבך, עתרה לבג"ץ בטענה כי לסימינובסקי חסר ניסיון רלוונטי בתחום דיני הבחירות וכי נפלו פגמים בהרכב הוועדה הבוחרת, עתירה שנדחתה על הסף כאשר השופטים קבעו כי לא נפל כל פגם בהליך בחירתה וקבעו כי על הליכוד לשלם הוצאות משפט.18 לאחר מינויו של עו"ד דין ליבנה כמ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד גיא בוסי טען בראיון רדיו כי ""מערכת הבחירות הוכרעה לאחר שמונה לתפקיד מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית אדם שאמר שנתניהו לא יקבל את תוצאות הבחירות […]״ לדבריו, "אדם שמאל קיצוני שרק לפני שבועיים הוא אמר בקולו באיזה צד הוא נמצא – אוי ואבוי".19 אלו הבלים כמובן, הן מפני שדעותיו הפוליטיות של עו"ד ליבנה אינן ידועות, הן מפני שעו"ד ליבנה לא אמר שנתניהו לא יקבל את תוצאות הבחירות, והן מכיוון שעו"ד ליבנה – עד לאחרונה היועץ המשפטי של ועדת הבחירות – ניהל בתפקיד זה את כל מערכות הבחירות של השנים האחרונות ועשה זאת ביושרה ובממלכתיות, ולכן אין מקום להטלת דופי כזו. אולם זו השיטה. באופן דומה, בחלק פתוח לתקשורת בדיון מיוחד של ועדת המשנה למודיעין של הכנסת בנושא החשש מהתערבות זרה בבחירות, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט, מתח ביקורת על מינויים שנעשו בוועדת הבחירות המרכזית, ואמר כי "שורת המינויים התמוהה מעוררת שאלות ומחייבת הסברים".20 בדיון עצמו לא התבקשו כל הסברים, אך אמירה זו מצטרפת ליתר המהלכים שתכליתם לעשות דה-לגיטימציה לוועדת הבחירות המרכזית ולפגוע באמון הציבורי בה.

חמישית, שיבושים שונים ביום הבחירות עצמו. חשש מרכזי לטוהר הבחירות הוא שיבושים וזיופים בקלפיות. היזכרו למשל בסיפור בקלפי בכסרא-סמיע שבה התוצאות הוטו למספרים העגולים והיפים – 350 קולות לליכוד, 100 לכחול לבן, 50 לש"ס וכו'.21 או חשש מחבורות דוגמת הכנופיות של מרדכי דוד, שיגיעו לקלפיות ביישובים ליברלים ויחלו באלימות ובהטרדה שתרתיע בוחרים מלהגיע לקלפי, או חסימות בדרכים מרכזיות. בברזיל, למשל, המשטרה חסמה אנשים מלהגיע לקלפיות באזורי הבחירה של לולה, יריבו הפוליטי של בולסונארו.22 שיבושים נקודתיים במוקדים רבים, גם קלים, עשויים להשפיע על תוצאות הבחירות. יש כ-12,500 קלפיות בישראל.23 מספיק שיש מרמה של 10 קולות בכל קלפי וקיבלנו 125,000 קולות – סדר גודל של כשלושה מנדטים שעשויים להכריע את הבחירות.

שישית, ניסיונות להשפעה לא הוגנת על התודעה באמצעות פייק. זהו אולי החשש המרכזי בבחירות הנוכחיות. היו כבר "פייקים" בבחירות עבר דוגמת "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות" של נתניהו,24 או אלפי המסרונים שהופצו בבחירות האחרונות שקראו להצביע "ב" לבן גביר, אלא שהאות "ב" שויכה בכלל לפתק ההצבעה של הבית היהודי.25 אולם התפתחות הדיפ-פייק – או "נחזות עמוקה" כלשון המחוקק –26 באמצעות בינה מלאכותית יוצרת סכנה דרמטית להשפעה לא הוגנת על התודעה ולהטעיית בוחרים. אלו הן הבחירות הראשונות בישראל בעידן של בינה מלאכותית יוצרת ואנו רואים כבר את השימוש הנרחב שמתמודדים שונים עושים בה לצרכי תעמולה. כך, למשל, הליכוד הפיץ לאחרונה ברשתות שלו תמונה מזויפת של מנהיגי הרשימה הערבית המשותפת מחזיקים ידיים אליה צירף את בנט ולפיד.27 יו"ר ועדת הבחירות סולברג, קבע בצדק שעל הליכוד להסיר מהחשבונות שלו ברשת החברתית את התמונה.28 סולברג ציין כי אילו היה ציון ברור וגלוי שהתמונה היא עיבוד שלא משקף מציאות זה יכול היה לנטרל את ההטעיה.29 עם זאת, השופט סולברג נמנע מלקבוע שיש חובת ציון כללית על תוצרי בינה מלאכותית (כפי שביקשו מומחי טכנולוגיה ומשפט בחוו"ד שהגישו לוועדה).30 שימוש בבינה מלאכותית יוצרת כדי להטעות בוחרים הולך להיות מכת הבחירות. דמיינו סרטון של השופט סולברג מתריע בפני בוחרים ברמת השרון על מטעני חבלה שהוטמנו בקלפיות ומבקש מהם לא לצאת להצביע, או על סרטון שיציג את הערבים נוהרים לקלפיות בטנדרים של חמאס, את גדי איזנקוט מבטיח בקולו הקמת מדינה פלסטינית ועוד. לכן, טוב עשתה הכנסת כשקבעה לאחרונה בחוק, ביוזמת ועדת הבחירות המרכזית, כי תעמולת בחירות שנוצרה או נערכה באמצעות בינה מלאכותית תחויב בסימון ברור וגלוי, כדי למנוע הטעיה.31 הוראה זו מהווה צעד חשוב, גם אם לא מספיק, בהתמודדות עם אתגרי הבינה המלאכותית בתקופת הבחירות. לאתגרים אלו חייבים להתכונן מראש. לא מספיק להגיב להם בזמן אמת אחרי שהנזק התודעתי נעשה.

שביעית, ולבסוף, חשש עיקרי הוא ערעור האמון בתוצאות הבחירות. כאשר ויקטור אורבן, מנהיג מפלגת הימין הפופוליסטי פידש בהונגריה, הפסיד בבחירות ב-2002, הוא מיהר להטיל ספק בתוצאות הבחירות – "האומה לא יכולה להיות באופוזיציה".32 אם השליט הפופוליסט טוען שהוא – ורק הוא – מייצג את העם, העם לא יכול להפסיד בבחירות. ראינו כבר בארצות הברית של טראמפ ובברזיל של בולסונארו, דמויות שראש הממשלה נתניהו אוהב לשאוב מהן השראה, ניסיונות להביא לאי-הכרה בתוצאות הבחירות. אין סיבה לחשוב שזה לא יקרה בישראל.

יהיו בחירות. השאלה היא איך הן יתקיימו ואם הן תהיינה בחירות, הוגנות ותחרותיות. עלינו להיות מודעים לסכנות ולהתכונן אליהן. אוריינות ומודעות ציבורית הן כנראה הדבר החשוב ביותר. להכיר את הסכנות האפשריות זו תחילת הדרך להתמודד עימן. יש לנו דמוקרטיה אחת – בואו נשמור עליה.

הערות שוליים ומקורות

  1. Steven Levitsky & Daniel Ziblatt, How Democracies Die 8 (2019). ↩
  2. דוגמאות נוספות מוצגות בספרה של קים ליין שפלי, רודנות בחסות החוק (תרגום: מיטל שרון, עריכת התרגום: טל ויינטראוב, 2023). להרחבה, למשל, לגבי הונגריה, ראו Kim Lane Scheppele, How Viktor Orbán Wins, 33(3) J. of Democracy 45–61 (2022). ↩
  3. Prime Minister Viktor Orbán’s Speech at the 25th Bálványos Summer Free University and Student Camp, Website of the Hungarian Gov't (July 30, 2014), https://shortlink.win/1DRQm. ↩
  4. ראו, למשל, טובה צימוקי "שקד נגד אהרן ברק: דרכך מביאה אותנו למחוזות עריצות המיעוט״ ynet (4.8.2018) https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5083444,00.html. ↩
  5. ראו Madalin Necsutu & Anthony Faiola, Romanian court annuls presidential vote after Russian interference claims, The Washington Post (Dec. 6, 2024), https://www.washingtonpost.com/world/2024/12/06/romania-court-annuls-presidential-election/. ↩
  6. על החשיבות של החלפה שלטונית ראו את הספר שראה אור לאחרונה: Antonios Kouroutakis, Rotation of Power – A Theory of Democratic Competition (2026). ↩
  7. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אחוז החסימה), התשפ״ה-2025, פ/5873/25. ↩
  8. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), פ/229/24. ↩
  9. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מתן זכות בחירה מגיל 17), פ/4982/20. ↩
  10. ראו הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – אחריות יושב ראש מפלגה לחובות סיעה שחדלה להתקיים), התשפ״ה-2025. לקריאה נוספת ראו אסף שפירא ועמיר פוקס ״הצעת חוק מימון מפלגות ("חוק בנט")״ המכון הישראלי לדמוקרטיה (26.10.2025) https://www.idi.org.il/knesset-committees/61927. ↩
  11. ראו יניב רוזנאי וגיל גן-מור "האיסור על שינוי דיני הבחירות בשנת בחירות" ICON-S-IL Blog (30.11.2025) https://israeliconstitutionalism.wordpress.com/2025/11/30/30112025. ↩
  12. ראו אמיר אטינגר ״חרף המלצת ועדת הבחירות: הקואליציה התנגדה להצבת קלפיות בבתי אבות״ ynet (1.7.2026) https://www.ynet.co.il/news/article/h1ylo8fmfe. ↩
  13. יניב רוזנאי וגיל גן-מור "הקואליציה לא רוצה שהזקנים יצביעו" N12 (7.7.2026) https://www.mako.co.il/news-columns/2026_q3/Article-9d44d6672b83f91026.htm. ↩
  14. ראו למשל מיכל שמיר וקרן מרגל "תפיסות איום ופסילת רשימות ומועמדים לכנסת – מירדור ועד בחירות 2003" משפט וממשל ח 119 (2005); עדי גל ומרדכי קרמניצר פסילת רשימות ומועמדים – הגנה על הדמוקרטיה או פגיעה בה? (2019). לסקירה עדכנית ראו גיל גן-מור ויניב רוזנאי "מדמוקרטיה מתגוננת להטיית בחירות? רטרוספקטיבה על סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, 40 שנה אחרי חקיקתו" ICON-S-IL Blog‏ (27.11.2025) https://shortlink.win/1y6v–. ↩
  15. ראו אופיר חדד ועמיר פוקס ״פסילת רשימות ומועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26״ המכון הישראלי לדמוקרטיה (31.8.2026) https://www.idi.org.il/articles/65951; יניב רוזנאי "הקרקס הפןליטי שחוזר בכל בחירות – וכולם יודעים איך הוא יסתיים" 12N (16.9.2026), https://www.mako.co.il/news-columns/2026_q3/Article-2c899f14749a0a1027.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share. ↩
  16. ראו עמנואל הירשפלד טרכטינגוט "בחירות על תנאי: פסילת רשימות, דיכוי השתתפות ומה שביניהם" תכלית – המכון למדיניות ישראלית (24.12.2025) https://www.tachlith.org.il/party-list-ban/. דיכוי הצעה יכול להיות במגוון דרכים, ישירות ועקיפות. ראו למשל Ann Ravel, A New Kind of Voter Suppression in Modern Elections, 49 U. of Mem. L. Rev. 1019 (2018-2019); Gilda R. Daniels, Ending the Cycles of Voter Suppression, 60 Harv. C. R. 373 (2025). ↩
  17. ערוץ כנסת 99 (KnessetTV@) ״ח"כ אושר שקלים על פניית רה"מ לוועדת הבחירות המרכזית: "לא סומך על סולברג"״ יוטיוב (18.3.2026) https://www.youtube.com/watch?v=CV_zVPyRZXE. ↩
  18. בג"ץ 50052-03-26 הליכוד – תנועה לאומית ליברלית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 (נבו 20.5.2026). ↩
  19. חדשות סרוגים "הבכיר טוען: 'מערכת הבחירות הוכרעה אתמול'" סרוגים (11.5.2026) https://shortlink.win/1DSwD. ↩
  20. ״ביסמוט: שורת מינויים תמוהה בוועדת הבחירות מחייבת הסברים; סולברג: אנשי מקצוע מצוינים" זמן ישראל (27.7.2026) https://www.zman.co.il/live/707850/. ↩
  21. רועי ינובסקי "חקירת הזיופים בבחירות: ראיות לזיופים פליליים בשתי קלפיות" כאן (26.8.2019) https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/315025/. ↩
  22. Gabriel Stargardter, Brazil highway police blockades fan voter-suppression fears, Reuters (Oct. 30, 2022), https://www.reuters.com/world/americas/brazil-highway-police-blockades-fan-voter-suppression-fears-2022-10-30/. ↩
  23. ראו ״מידע לבוחר״ ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (30.1.2023) https://www.gov.il/he/pages/26elections-info. ↩
  24. בנימין נתניהו (Netanyahu@) פייסבוק (17.3.2015) https://www.facebook.com/Netanyahu/videos/10152778935532076/. ↩
  25. לירן לוי "3 נחקרו בחשד להפצת מסרונים ביום הבחירות שקראו להצביע בן גביר עם פתק של הבית היהודי" ynet (3.11.2022) https://www.ynet.co.il/news/article/sjmk1yzrs. ↩
  26. ראו ס׳ 2א2 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט-1959. ↩
  27. תהילה שוורץ אלטשולר "התמונה המזויפת של בנט ולפיד: כך נראית תעמולת בחירות בעידן הפברוק" המכון הישראלי לדמוקרטיה (27.1.2026) https://www.idi.org.il/articles/63261. ↩
  28. תב״כ 15/26 מפלגת ״בנט 2026״ נ׳ הליכוד – תנועה לאומית ליברלית, פס׳ 19 לפסק הדין של המשנה לנשיא סולברג (נבו 12.2.2026). ↩
  29. שם, בפס׳ 18. ↩
  30. חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026, ס"ח 762. ↩
  31. לעיל ה״ש 30. ↩
  32. ראו Gábor Halmai, Populism, Authoritarianism and Constitutionalism, 20 German L. J. 296, 299 (2019). ↩