עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה: "אסור שכספי הביטחון של ישראל ישמשו תמורה לתמיכה פוליטית אישית. הציבור זכאי לדעת מה סוכם בשמו ומי ישלם את המחיר"
התנועה לאיכות השלטון פנתה היום (3.11) ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליט המדינה, למפכ"ל המשטרה ולראש אגף החקירות והמודיעין, בדרישה דחופה לברר את נסיבות היוזמה המיוחסת לראש הממשלה בנימין נתניהו להפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל כבר בסוף השנה. התנועה מבקשת לפתוח בחקירה פלילית ככל שמתקיים חשד סביר לעבירות הפרת אמונים, שוחד או מתן שוחד לעובד ציבור זר, ולבחון אם התקיים קשר פסול בין הוויתור על הסיוע לבין תמיכה פוליטית אישית בנתניהו.
הפנייה הוגשה בעקבות הצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שלפיה סיכם עם נתניהו, ביוזמת ראש הממשלה, על הפסקת הסיוע בהיקף של כ-4 מיליארד דולר בשנה. על פי הדיווחים שעליהם מתבססת הפנייה, מערכת הביטחון וצה"ל לא היו בסוד המהלך, אף שהסכם הסיוע הנוכחי נועד להימשך עד 2028 ומערכת הביטחון הסתמכה עליו בתכנון הרכש ובהתחייבויותיה.
במכתב מציינת התנועה כי הפסקת מלוא הסיוע בשנתיים שנותרו למסגרת הקיימת עלולה לגרוע 7.6 מיליארד דולר ממקורות המימון הביטחוניים. זאת, בשעה שמערכת הביטחון דורשת תוספות תקציביות של מיליארדי שקלים, ובניגוד לתוכנית שעליה הצהיר נתניהו להפחתת התלות בסיוע בהדרגה לאורך עשור.
התנועה דורשת לברר את הקשר האפשרי בין ההסכמה המדווחת לבין תמיכתו הפומבית של טראמפ בנתניהו לקראת הבחירות בישראל, וכן את משמעות פרסום ההסכמה ביום בחירות האמצע בארצות הברית. במוקד הפנייה עומדת השאלה אם סמכות שלטונית בתחום הביטחוני והתקציבי הופעלה לשם השגת יתרון פוליטי אישי, ואם התקיימה הבנה או התניה בין שני המנהיגים בעניין זה.
עוד דורשת התנועה לברר מי השתתף בקבלת ההחלטה, איזו עבודת מטה נערכה, האם התקיימה התייעצות עם מערכת הביטחון ומשרד האוצר ואילו שיקולים עמדו בבסיס ההסכמה. התנועה ביקשה כי ככל שנדרשת בדיקה מקדימה לפני החלטה על פתיחת חקירה, היא תיערך ללא דיחוי, וכי היועצת המשפטית לממשלה תפעיל את סמכותה בעניין חקירת ראש ממשלה מכהן.
עו"ד יניב גולדברג, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון: "אסור שכספי הביטחון של ישראל ישמשו תמורה לתמיכה פוליטית אישית. ויתור על מיליארדי דולרים, שעליהם נשענות תוכניות הרכש של מערכת הביטחון, מחייב תשובות ברורות: מי החליט, על בסיס איזו בדיקה ומאיפה יגיע הכסף החסר. הפרסומים מעלים שאלות חמורות על עירוב אפשרי בין האינטרס הלאומי לבין האינטרס הפוליטי של ראש הממשלה. רשויות האכיפה חייבות לברר אותן בדחיפות. הציבור זכאי לדעת מה סוכם בשמו ומי ישלם את המחיר".
